|
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
3.2 מתוך 5
|
|
האם אתם זוכרים שעד לפני מספר שנים לא רבות כל כך, כל התקשורת שלנו הייתה מבוססת על חוטים? האינטרנט בבית פעל על חוטים ארוכים ומסורבלים שהתחברו ישירות לקו הטלפון. גם השימוש בטלפונים נייחים היה רווח, והשפורפרת הייתה מחובר בחוט לטלפון עצמו, שגם הוא היה מחובר לרשת התקשורת דרך חיבור בקיר. כיום, המצב הזה נראה לנו ארכאי וכמעט בלתי נתפס בעולם בו כל התקשורת מבוססת על העברת נתונים באופן אלחוטית. מי חלם אז על טלפון סלולרי או מחשב נייד שיכולים לגלוש באינטרנט ללא כל שימוש בחוטים? אופן הפעולה של תקשורת אלחוטית התקשורת האלחוטית מאפשרת לנו לגלוש ולהעביר נתונים מכל מקום, בין אם אנחנו בבית, בבית הקפה או בים. התקשורת הזו מבוססת על שני דברים- הדבר הראשון הוא פרוטוקול מספר 802.11 אשר מאפשר העברת נתונים בין מכשירים שונים שמסוגלים לקיים תקשורת (כמו למשל טלפונים ניידים, מחשבים, טאבלטים וכו'). הדבר השני הוא הנתב, הידוע יותר בשמו ראוטר. תפקידו של הנתב הוא לחבר את כל המכשירים הללו אל רשת האינטרנט העולמית, ובכך לאפשר להם גישה לא רק אלה לאלה אלא לאינטרנט כולו. נתב אחד יכול להספיק לכמות בלתי מוגבלת של מכשירים, כאשר רוחב הפס שלו מתחלק בין המכשירים השונים לפי הצורך של כל אחד מהם. בעיות אפשריות ופתרונותיהן ישנן מספר בעיות בשימוש בתקשורת האלחוטית כפי שהיא כיום. המרחק של המכשירים השונים מן הראוטר והימצאות מכשולים בדרך (למשל קירות) עלולים להשפיע על מהירות הגלישה. בעיה זו ניתן לפתור על ידי הצבת נקודות גישה שיכולות להגדיל את טווח השידור של הראוטר, מה שיכול להגדיל משמעותית את טווח השידור האיכותי של הראוטר. בעיה נוספת היא שאם את הראוטר קולטים מכשירים העובדים על תדר ישן, הם עלולים להאט את מהירות הגלישה עבור כלל ההתקנים שעושים בו שימוש. גם כאן השימוש בנקודות גישה יכול לפתור את הבעיה- נקודות אלה לא רק מגדילות את הטווח, אלא גם משדרות במספר תדרים שונים ובכך מחלקות את העומס שנוצר על הנתב וכך אין האטה במהירות הגלישה.
|
 |
אהבתם את המאמר ? תנו לייק |
כניסות 0 |
צפיות 2051 |
|