|
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
4.7 מתוך 5
|
|
מקרים בהם בית המשפט לענייני משפחה עשוי לפסול צואה
מאת עו”ד אברהם זאדה הרפז
המבחנים שעושה בהם בית המשפט שימוש על מנת לבדוק האם קיים בה פגם של השפעה בלתי הוגנת הנם מבחנים רחבים.
מהם המבחנים להשפעה בלתי הוגנת שיכולים להביא לפסילת צוואה?
בדנ”א 1516/95 רינה מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד נ”ב (2) 813 מונה השופט מצא ארבעה מבחני עזר עיקריים לקביעת קיומה של תלות ממשית ויסודית שמקימה חזקה בדבר השפעה בלתי הוגנת:
1. מבחן תלות ועצמאות - האם המצווה היה עצמאי הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה השכלית הכרתית. אולם, עצמאות שכלית-הכרתית יכולה לחפות על העדר עצמאות פיזית.
2. מבחן תלות וסיוע – אם המצווה היה עצמאי או שנזקק לסיוע הזולת והאם הנהנה העניק את הסיוע לבדו והאם הקשר ביניהם התבסס על אותו סיוע.
3. מבחן הקשרים עם אחרים – האם היו למצווה קשרים עם אנשים נוספים מלבד עם הנהנה או שמא היה מנותק ומבודד. היקף הקשרים עם אנשים אחרים משליך על תלות המצווה בנהנה.
4. מבחן נסיבות עריכת הצוואה – העאם הייתה מעורבות או נטילת חלק בעריכת הצוואה. דברים אלו עשויים לחזק את הנטייה לקבוע קיומה של השפעה בלתי הוגנת הגם שאין בהם כדי לפסול את הצוואה לפי ס’ 35 לחוק הירושה.
סעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן: “החוק”), מורה כדלהלן:
” הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית- בטלה”.
הוראתהסעיף מוליכה אותנו מן החמור אל הפחות-חמור, מן האונס ועד להשפעה הבלתי הוגנת.
בפסיקה הושם דגש על שאלת תלותו של המצווה בזולת, או כפי שסיכם זאת כב’ הש’ מצא בפרשת רינה מרום במספר מבחנים, שיש בהם, כדי לסייע לביהמ”ש להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת: עצמאות פיזית ושכלית של המצווה, סיוע של הנהנה למצווה, קשרי המצווה עם אחרים בתקופה הרלבנטית לעריכת הצוואה ונסיבות עריכת הצוואה.ו
בפרשה אחרת מנתה כב’ הש’ בייניש מספר גורמים שיכולים להצביע על אותה השפעה:
“על קיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מגורמים שונים ומשתנים. מצבו הפיזי של המצווה, מצבו המנטלי והנפשי, מידת חולשתו וסוג התלות שהוא תלוי בזולת, בדידותו וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים – כל אלה יש בהם כדי להשפיע על מידת השתעבדות רצונו ואבדן השליטה בו, או על חשש מפני קיומו של מצב כזה”
על מי רובץ נטל ההוכחה להוכיח כי נתקיימה השפעה בלתי הוגנת?
מאז חקיקת חוק הירושה, נטל ההוכחה לעניין השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען להשפעה כזאת, בהתאם לכלל הידוע, לפיו- “המוציא מחברו עליו הראיה”.
הנחת החוק היא שהצוואה כשרה, ולכן הנטל להוכיח שהמצווה עשה את צוואתו מחמת השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, וכל ספקבעניין זה פועל לטובתו של המבקש את קיום הצוואה. כל עוד אין ראיה מהימנה על מציאותה של ההשפעה הבלתי הוגנת, הזוכה הוא מבקש הקיום ולא מבקש הביטול.
אלא שבפרשת "בן נון" (ע”א 423/75 בן נון נ’ ריכטר ואח’), נקבע , שכאשר נסיבות המקרה מלמדות כי התקיימה תלות מקיפה ויסודית של המצווה בנהנה, והוראת הצוואה השנויה במחלוקת היא “בעליל” לטובת הנהנה, קמה חזקה שבעובדה, שמעבירה את נטל ההוכחה אל המבקש את קיום הצוואה להוכיח את כשירותה.
בהלכת פרשת רינה מרום נקבע כי אמת המידה לנטל השכנוע שרובץ על המתנגד לצוואה, תיבחן לפי מאזן ההסתברויות:
כדי להוכיח השפעה בלתי הוגנת, תדרשנה ראיות משמעותיות, לשם הקמת תשתית סבירה למסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, אלא שבשל הקושי בגביית עדויות ישירות אודות נסיבות עריכת הצוואה והטעמים לעשייתה, ראיות נסיבתיות מהן עולה מסקנה מבוססת וממשית להשפעה בלתי הוגנת, עשויות להספיק לצורך הרמת הנטל הרובץ על המתנגד לקיום הצוואה:
“בין היתר מדובר בראיות נסיבתיות אודות מצבו הגופני או הנפשי של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, אודות מידת תלותו בזולת, אודות קשריו עם אנשים אחרים, אודות אופי יחסיו עם הנהנה על פי הצוואה, או בקשר למידת המעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה “
להלן המבחנים בהרחבה:
מבחן העצמאות הפיזית והשכלית של המצווהבצוואה:
מבחן זה בודק האם המצווה היה עצמאי הן מבחינה פיזית והן מבחינה שכלית- הכרתית בתקופה בה נערכה הצוואה. למבחן זה חשיבות מכרעת- ככל שהיה המצווה עצמאי יותר באותה תקופה (הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית)- תגבר הנטיה לשלול את קיומה של תלותו של המצווה, ולהיפך.
את השאלה אם המצווה היה עצמאי יש לבחון לאורך תקופה נתונה, אך לא פחות חשוב הוא לברר את מצבו במועד עריכת הצוואה.
מבחן הסיוע:
נבקד האם הנהנה מהצוואה, הוא זה שסייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ובייחוד אם הוא היה היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, שאז עלול להיווצר מצב בו המצווה יהיה תלוי באדם המסייע לו תלות מוחלטת.
קשרי המצווה עם אחרים:
היקף ומידת קשרי המנוח עם אנשים אחרים, מלבד הנהנים מהצוואה גם הן עלולות להיות אבני בוחן לשאלה האם היה המצווה תלוי בנהנה:
“ככל שיתברר כי, בתקופה הרלוואנטית לעריכת הצוואה, היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה”.
מבחן נסיבות עריכת הצוואה ומעורבות הנהנה בה:
מעורבותו של הנהנהבעריכת הצוואה, כולל במעורבותו בסידורים הקשורים בעריכת הצוואה.
מבחן נוסף: מבחן הגיונה של הצוואה:
אמת מידה הגיונית של הוראות הצוואה יכולות להשליך על אמיתותה של צוואה, אלא שיש לזכור כי יש לבחון זאת על פי נקודת מבטו המשוערת של המצווה:
” השאלה אינה אם הצוואה סבירה על-פי הבנתו של השופט, אלא אם היא סבירה על-פי הבנת השופט את הגיונו של המצווה. מן הראיות הבאות לפני בית המשפט, במסגרת הדיון בתוקפה של הצוואה, קרוב שתצטייר בפניו תמונת חייו של המצווה עובר לכתיבת הצוואה, קשריו החברתיים, ערכיו והעדפותיו; ויעלה בידו לבדוק אם הצוואה, מנקודת מבטו המשוערת של המצווה, נראית לכאורה הגיונית “.
ככל שמבחנים רבים יותר יתקיימו בעניין הנדון - יש סיכוי רב יותר שביהמ"ש יקבע פסילת צוואה
בכל מקרה יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום לשם קבלת יעוץ מקצועי לגבי המקרה באופן פרטני.
עורך דין אברהם זאדה הרפז - עורך דין דיני משפחה,
|
 |
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק |
כניסות 3 |
צפיות 655 |
|
