|
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
4.9 מתוך 5
|
|
מהו המושג עיקול?
עיקול הוא מעין "הקפאתו" של רכוש הנמצא בידיו של החייב או זה הנמצא בידיו של צד שלישי המחזיק את אותו רכוש בשביל החייב או ע"י רישום ה"הקפאת" הנכס במאגר בו הוא רשום. זוהי ההגדרה הכללית של עיקול, הנקרא גם עיקול ברישום.
שלב ראשוני זה הנו שלב, הנועד כאמור להקפיא את נכסי החייב או זה שאמור להיות חייב בעתיד ע"פ תביעה או דרישה וכו'.
בשלב השני, לאחר שהעיקול נרשם לרוב – יש לגרום לכך שאותו רישום, יהפכו ליכולת של ממש המאפשרת לאותו גורם שביקש את ההקפאה, לממש את העיקול ולהפוך אותו לכסף נזיל אשר יועבר לגורם שהטיל את העיקול.
העיקול יכול להירשם אצל גורמים המנהלים מאגר נתונים, צדדים שלישיים המחזיקים נכסים עבור גורמים שונים, אצל החייב עצמו וכו'.
דוגמאות לעיקול ברישום ומימושם:
עיקול בהליך הוצאה לפועל: בהליך של הוצאה לפועל ניתן להטיל מספר עיקולים כגון:
א. עיקול משכורת אצל המעביד.
ב. עיקול מיטלטלין הנמצאים ברשותו של החייב.
ג. עיקול נכסים כגון קופות גמל, קרנות השתלמות, עיקול חשבונות בנק, עיקול רכב, וכו'.
ד. עיקול מקרקעין כגון דירה או מגרש הנמצאים בבעלותו של החייב או האדם אותו אנו מעוניינים לתבוע
כאמור עיקולים אלו מבוצעים ברישום ולאחר מכן ינדרש בעל החוב לדרוש את מימוש העיקול.
מדוע מפרידים בין רישום העיקול לבין מימושו:
עיקול ברישום נועד קודם לכל כדי למנוע מהחייב להבריח את אותו נכס, דהיינו למסרו במתנה, למכרו, לשעבדו במשכנתא, לפרוע אותו אם מדובר בקופה או בתכנית חיסכון וכו'. לפיכך, משנרשם העיקול, אותו חייב או אותו גוף אשר אצלו נרשם העיקול – מנוע מלבצע דיספוזיציה (שינוי) באותו נכס – דבר שיאפשר לנושה (לבעל החוב, או לבעל עילת התביעה) לממש את העיקול - ככל שתקבע כך הערכאה שהעניקה את צו העיקול מלכתחילה.
דוגמאות לאפשרויות להטלת עיקול:
1. דוגמא ראשונה: פתחתי תיק הוצל"פ וביקשתי לעקל את המיטלטלין של החייב. במקרה כזה יבקרו אנשי ההוצאה לפועל את ביתו של החייב ויבצעו רישום של המיטלטלין בביתו – דבר אשר ימנע מהחייב להבריח את אותו רכוש שנרשם. לפיכך, אם יבקש הנושה לממש את העיקול ותשולם האגרה המתאימה, יוצאו המיטלטלים שנרשמו מחזקתו של החייב וימכרו (בכפוף לסייגים בחוק). התמורה שתתקבל ממכירת מיטלטלין אלו תועבר אל הנושה (בעל החוב) אשר ביקש את מימוש העיקול (גם בסייגים מסויימים).
2. דוגמא שניה: הלוואתי לאדם כסף אשר לא הוחזר על ידו. הגשתי תביעה בביהמ"ש וזכיתי בתביעה. החייב עדיין לא פרע את החוב, ופניתי לפתיחת תיק הוצאה לפועל. גם לאחר שנמסרה לחייב האזהרה מההוצאה לפועל, לא פרע את החוב. עתה עומדת בפני האפשרות לפנות להוצאה לפועל בבקשה לעיקול. ניתן לעקל את חשבון הבנק של החייב, את קרנות ההשתלמות שבבעלותו, קופות גמל, נכס מקרקעין, נכסי מיטלטלין בדירתו ואף ניתן להטיל עיקול על משכורת החייב.
כאמור העיקול יתבצע בשלב ראשון ע"י רישום אותו נכס מעוקל, ורק כאשר יבקש הנושה לממש את העיקול, יכול רשם הוצאה לפועל לאשר את הבקשה למימוש העיקול דהיינו לאשר את מכירת הנכס המעוקל והעברת התמורה ע"פ סכום החוב בתיק אל הנושה (בעל החוב) - אם כי מדובר בפרוצדורה שונה במקצת בין עיקול נכס כגון עיקול משכורת לעומת עיקול דירת מגורים ועיקול בנק.
3. דוגמא שלישית: נוצר סכסוך ביני לבין שותף שלי כאשר שנינו בעליו של נכס מסויים (לרבות בהליכי גירושין בין בני זוג) ואני מעוניין בחלוקת רכוש ביני ובין אותו שותף. ניתן להגיש בקשה לעיקול אותו נכס או בקשה להימנעות מעשיית דיספוזיציה באותו נכס, וזאת על מנת שהשותף השני לא יבצע מהלכים בחלקו בנכס, כגון מכירתו, שעיבודו וכו'. כאמור רישום העיקול יהיה ברישום ורק בסיום ההליך המשפטי או במהלכו יחליט בית המשפט אם העיקול ימומש בדרך זו או אחרת.
4. דוגמא רביעית: רכשתי דירה מקבלן אולם במהלך בניית הדירה שרכשתי, טרם העברת הבעלות של הדירה אלי, הסתבך הקבלן בחובות כבדים וצדדים שלישיים מעוניינים להבטיח את חובם של הקבלן כלפיהם, יכולים אלו לנסות להטיל עיקול על הדירה בניסיון להבטיח את המהלכים המשפטיים כנגד הקבלן.
5. דוגמא חמישית: רכשתי דירה מאדם כלשהו, אך התברר כי לאחר חתימת ההסכם, אותו אדם מכר את דירתו לאדם נוסף ואני חושש כי האדם השני יקדים אותי ויעביר את הדירה על שמו. במקרה זה באפשרותי לפנות לביהמ"ש על מנת להטיל עיקול הן על נכסי אותו אדם אשר מכר לי את הדירה והן על הדירה עצמה, על מנת שלא תתבצע באותה דירה דיספוזיציה עד להכרעה בעניין הבעלות ועל מנת שכאשר יינתן פסק הדין לא יהא קושי בגביית החוב או שלא יגרם נזק אשר לא יאפשר את החזרת המצב לקדמותו. לדוגמא, אם הדירה תועבר לאדם השני שרכש את הדירה וזה ימכור אותה לאדם אחר, הרי שלא יהא אפשר להחזיר את המצב לקדמותו ויווצר מצב אבסורדי.
ההבדל בין עיקול נכס בהוצל"פ לבין עיקול נכס בביהמ"ש:
בבית משפט העיקול יתבצע לרוב על ידי אדם או גוף הטוען לזכות בנכס של משנהו או על מנת להבטיח את ביצוע פסק הדין לכשיינתן. לפיכך, לרוב הטלת העיקול תתבצע כצעד של הקפאת הנכס כדי שבמקרה של זכיה בתביעה, לא יוכל הנתבע להבריח את הנכס מבעלותו או מחזקתו – והתובע יוכל לממש את הנכס המעוקל ולגבות את סכום התביעה.
זאת בעוד שבהוצאה לפועל מבוצעים הליכי גביה ואכיפה, ופעולות העיקול מבוצעות לרוב בגוף זה על מנת לממש בפועל כספים או זכויות שבבעלות החייב וזאת כבר מתוקף פסק דין שניתן ו/או מתוקף עילה שיטרית (חזרת המחאה) וכו'.
עיקול לפני הגשת תביעה בבית משפט:
בביהמ"ש ניתן לעקל נכס מסויים אף עוד טרם הוגשה התביעה ועוד טרם התבררה התביעה וטרם התבררה חבותו של הנתבע!
נניח שאדם חייב לי כספים, אולם אני חושש כי אם אפנה בתביעה לביהמ"ש, יבחין הנתבע בכך (שכן יתקבל לידיו זימונו לדין וחיובו להגשת כתב הגנה), ויבריח את נכסיו על מנת שלא אוכל לממש את ביצוע פסק הדין שיינתן לטובתי.
מה עושים במקרה שכזה? ניתן להגיש לביהמ"ש במצבים מסויימים בקשה לעיקול זמני של נכסי הנתבע במעמד צד אחד. דהיינו, להטיל צו עיקול זמני במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע, וזאת בניגוד לבקשה לגביית חוב בגין תיק פתוח המוגשת בהוצאה לפועל - בה אינני צריך לשכנע בגין הצורך בהטלת העיקול. בקשת עיקול במעמד צד אחד בביהמ"ש תוגש ללא ידיעת הנתבע ותתברר ללא נוכחות הנתבע - ורק אם ישוכנע ביהמ"ש כי התקיימו התנאים להטלת העיקול הזמני במעמד צד אחד, יינתן צו העיקול ואהיה רשאי לרשום עיקול זה במרשמים הרלוונטיים כפי שיקבע ביהמ"ש בצו ככל שינתן.
תנאים בסיסיים להטלת צו עיקול זמני:
בדרך כלל נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנת בכך שהתובע יציג בפני ביהמ"ש ראיות לכאורה להוכחת התביעה, סיכויים טובים לכך שהתביעה תתקבל, וראיות לכך כי אם תתקבל התביעה יהא קושי להוציא את פסק הדין אל הפועל בשל הברחת נכסים ע"י הנתבע העתידי או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
בדרך כלל נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנת בכך שהתובע יציג בפני ביהמ"ש:
1. קיום עילת תביעה הנתמכת בראיות לכאורה.
2. קיום חשש סביר, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסה"ד או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
הצד שמבקש מבית המשפט צו עיקול יחויב, בד"כ, להפקיד כתנאי לקבלת הצו, התחייבות עצמית ו/או ערבות מספקת, להנחת דעת ביהמ"ש. זאת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם לנתבע (בעל הנכס) בעקבות דחיית התביעה או פקיעת הצו.
עיקול זמני, הניתן במעמד צד אחד הינו סעד דרסטי, אשר אינו ניתן כיום על דרך שבשגרה. בעבר שררה דעה מקובלת לפיה, עיקול זמני יינתן כדבר שבשגרה, לצורך הקלת ביצועו של פסק דין, אולם מאז חוקק "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אין בתיהמ"ש מתייחסים לעיקול זמני כדבר שבשגרה. עם חקיקת חוק היסוד, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול. כיום נדרשים בתי המשפט, להקפיד הקפדה יתרה, בעת שבאים להיעתר לבקשה להטלת צו עיקול זמני, אשר פוגע בזכויותיו הקנייניות של הצד שכנגד. בהתאם לגישה זו הותקנו הוראות מחמירות בתקנות סדר הדין האזרחי, אשר נועדו להלום דרישה זו. בין הוראות אלה נקבעו הוראות הקובעת את התנאים למתן סעד זמני ככלל, אשר יהא בהם כדי להגן על זכויות הזולת.
סעד זמני בכלל, וסעד של צו עיקול בפרט, עשויים לפגוע בנתבע (אף טרם הגשת התביעה עצמה) עוד קודם שנתנה לו ההזדמנות להתגונן בבית המשפט. בין ההוראות והתקנות ניתן למצוא כאלו אשר נועדו לאפשר לבעל הדין, אשר ניתן כנגדו סעד זמני בהעדרו - לפנות לבית המשפט, בהקדם, על מנת למנוע או לבטל את הסעד הזמני, או להמירו בערובה אחרת.
יש לזכור שעיקול הנו מעין בטוחה אולם הנו במדרג נמוך מבחינה זו שהעיקול הוא זכות המונעת פעולות, אבל אינה מקנה זכויות קנייניות בנכס ולפיכך הנו בעל היבט דיוני בלבד – שלא כפי שקיים שיעבוד על הנכס.
לפיכך, אין נפקות לעובדה כי מאן דהו הטיל את העיקול ראשון בזמן. מרגע שהוטל העיקול לדוגמא בהוצאה לפועל, יכולים ליהנות ממנו כלל הנושים בלי להיזקק לשאלה מי הטיל את העיקול וכל אחד מהנושים יכול לבקש את מימוש העיקול.
מאחר ועיקול הוא כלי דיוני עד כל עוד לא מומש, הרי שהנכס ממשיך להיות בבעלות החייב, אולם כל עוד הנכס מעוקל - לא ניתן לעשות בו שינויי בעלות או שינויי זכויות.
התוצאה של הטלת עיקול ע"י ביהמ"ש - צו העיקול מונע שינויי בעלות כפי שהן רשומות בפנקסי מקרקעין או במאגרי מידע אצל גורמים שלישיים. העיקול, מרגע שנרשם פועל כלפי כולם באופן פומבי ובכך מונע נטילת משכנתא על הנכס ו/או שעבודו. מאחר ועיקול מקרקעין נרשם בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת אזי מהווה הוא הודעה לכלל האנשים כי הנכס "מוקפא" לשינויים עד להחלטת ביהמ"ש או עד למימושו אם ישנו פס"ד בנוגע לכך - וכך יוכל אדם מסויים לכלכל את מעשיו אם יבוא לרכוש את אותו נכס.
אם נתקלת במצב שהוטל עיקול על נכסיך או שהנך מעוניין לעקל את נכסיו של אדם אחר או כל גוף, או שהנך מעוניין להטיל עיקול טרם הגשת התביעה וזאת על מנת לממש את תביעתך אם תתקבל, או שברצונך לרכוש נכס מעוקל או לגרום להסרת עיקול או הטלת עיקול - רצוי שתיעזר בעו"ד אשר מתמצא בענייני מקרקעין, הוצאה לפועל, פשיטת רגל וייצוג בבתי משפט. משרד עו"ד אברהם זאדה הרפז הוא משרד עורכי דין בירושלים העוסק בייצוג בבתי משפט ובהוצאה לפועל ובעל ניסיון רב בענייני עיקול - אם בהטלתו ואם בהסרתו ומעניק יעוץ טלפוני חינם.
|
 |
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק |
כניסות 4 |
צפיות 1387 |
|
