|
|
|
גט היא מילה עתיקת יומין שמקורה במשנה ובתלמוד. הגט הינו השטר בו משתמש בעל יהודי בכדי לגרש "מעליו" את אשתו. מדינת ישראל נתנה את הסמכות המוחלטת והעליונה בענייני נישואים וגירושין של בני זוג יהודים לבית הדין הרבני, ולכן הדרך היחידה להתגרש בצורה פורמאלית היא בבית הדין הרבני.
בשעה, שאת תהליך הגט ניתן לבצע רק תחת סמכותו של רב המוסמך מטעם בית הדין הרבני, שאר תהליך הגירושין יבוצע בבית המשפט שבו יוגשו תביעות גירושין קודם לכם (בית הדין הרבני או בית דין לענייני משפחה) על ע"י אחד מבני הזוג המתגרשים.
סרבנות גט
סרבנות גט מוגדרת כמצב שבו אחד מהצדדים אינו מוכן להתיר את קשר הנישואין. תופעה זאת מתקיימת בשל ההלכה, המחייבת את הסכמת שני הצדדים, לפירוק קשר הנישואין, אם כי אישורו של הגבר רלוונטי ומשמעותי יותר. סרבנות אומנם קיימת אצל שני הצדדים, אך בפועל, ישנו שוני מהותי בין סרבנות של אישה למתן גט לעומת גבר. כל המידע בנושא – בכתבה הבאה.
בשונה מהנהוג לחשוב, סירובו של הבעל אינו נובע במרבית המקרים מתוך אהבה לאישה ורצון להישאר נשוי לה, אלא מתוך יצר נקמנות, שהרי ככל שיעמוד בסירובו, ימנע ממנה להמשיך בחייה. יתרה מזאת, גברים רבים מנצלים את רצונה של האישה בגט, ככלי לסחטנות, על מנת להשיג יתרונות שונים על פניה בהליך הגירושין. מדובר הן בפן הכלכלי, של חלוקת הרכוש לטובת הבעל וקביעת סכום מזונות ילדים נמוך יותר והן בפן הרגשי של החזקת הגט כקלף אל מול הסדר משמורת הילדים בו מעוניינת האם.
היקף תופעת הסרבנות במדינת ישראל
על פי ויקיפדיה: “מספרן של מסורבות הגט שנוי במחלוקת, עקב הבדלים בהגדרות של מי היא מסורבת גט. הנהלת בתי הדין הרבניים מגדירה מסורבת גט כמי שלא קיבלה גט שנתיים מפתיחת התיק בבית הדין הרבני בגלל סירוב בן הזוג, ומספר מסורבות הגט על פי הגדרה זאת עמד על 180 בתחילת 2009. בדו"ח של מערכת בתי הדין הרבניים נאמר שבסוף שנת 2006 עמד מספר התיקים הפתוחים מעל שנתיים שלא נסגרו בגט על 942 ומדגימה של 346 תיקים מתוכם הוערך שמספר מסורבי הגט עומד על כ-190 גברים ו-180 נשים. בשנת 2005 עמד מספר הנשים שלא קיבלו גט אף על פי שתיק בבית הדין נפתח לפני יותר משנה, על 963. לאור חוסר האחידות בהגדרות מסורבות גט לא ניתן לקבוע כמה סירובי גט יש בזמן נתון והאם יש שינוי במספר מסורבי הגט לאורך השנים, אך סקירת כלל הנתונים מעידה שמספר מסורבי הגט נע בין כמה עשרות לכמה מאות.”
סנקציות נגד סרבני גט
באמצעות חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ'ה – 1995, ניתן להפעיל מספר סנקציות כנגד סרבן הגט. שכן, סנקציות אלו, מסייעות בהפעלת לחץ על אותו צד המסרב לתת או לקבל את הגט. ניתן לעשות שימוש בחוק הנ"ל, רק לאחר שניתן פסק דין של גירושין בין אם המדובר בפסק דין המציע לצדדים להתגרש ובין אם המדובר בפסק דין המחייב את הצדדים להתגרש.
לעניין החוק כאמור, המסייע להוציא אל הפועל פסק דין של גירושין, אציין כי על מנת שניתן יהיה להפעיל חוק זה כנגד נשים המסרבות לקבל את הגט, יש לפנות אל נשיא בית הדין הרבני בבקשה לקבל את אישורו לעשות כן. למעשה, הסנקציות המנויות בחוק, הנם סנקציות אשר לרב, יפגעו בזכויותיו של סרבן הגט, באופן כזה, שלבסוף הוא יחליט כי אין הוא מעוניין להיחשב עוד כסרבן גט וכי יש לו יותר מה להפסיד מאשר להרוויח כתוצאה מההתבצרות בעמדתו שלא להתגרש.
איזה סנקציות מופעלות כנגד סרבני גט?
הגבלה על אפשרות יציאה מן הארץ
הגבלות על שימוש במשרה בשירות המדינה
הגבלות על עיסוק במגוון מקצועות הדורשים רישיונות
הגבלות על חשבון בנק לרבות עיקול
הגבלות על רישיון נהיגה
שימו לב שכמות הסקנציות לא מוגבלת ולרוב בית הדין מוסיף סנקציות בהתאם לזמן הנמשך מרגע מתן הדין על גירושין ועד קבלת הגט.
מה אפשר לעשות כנגד סרבנות גט?
הדבר הראשון שיכולה אישה לעשות כנגד סרבנות גט הוא לפנות לבית הדין הרבני ולהטיל סנקציות כמו שהסברתי בפסקה הקודמת.
הדבר השני, והמעניין לא פחות הוא שאפשר להגיד כנגד מסרב הגט תביעה אזרחית - בתי המשפט במדינת ישראל הכירו בתביעות נזיקין בגין סרבנות גט. במקביל לפנייה לבית הדין הרבני בבקשה להפעלת סנקציות, רצוי להגיש תביעה נזיקית נגד הבעל. תביעות אלו, ברובן הגדול, מתקבלות ואף בסכומים ראויים. לעיתים, תביעות אלו מסייעות להפעיל לחץ על סרבן הגט.
לא כל מקרה בו הבעל מסרב לתת גט או שהאישה מסרבת לקבל את הגט הדבר נחשב כסרבנות גט, ישנם מקרים בהם בית הדין הרבני גם יצדיק את סרבנות הגט של אחד מבני הזוג.
במקרה בו הוגשה תביעה לשלום בית ובית הדין אכן סבור כי תביעת שלום הבית היא כנה ואינה במטרה לסחוט כספים, הרי שבית הדין עשוי להמליץ לבני הזוג לנסות ולשקם את חיי הנישואין, ככל והוא סבור שאכן יש מקום לשקם את התא המשפחתי.
מקרה נוסף בו בית הדין סירב להכריז על הבעל שסירב לתת גט כסרבן גט, היה במקרה בו האישה ביקשה לקבל גט בטענה כי היא בגדה בבעלה והיא אף ביקשה להביא הוכחת בגידה בהליך גירושין. בית הדין ראה בחומרה את העובדה כי האישה מבקשת לקבל גט רק בגלל שהיא זנתה, ולכן הוא הורה כי אין לראות בסירוב הבעל לתת את הגט כדבר של סרבנות גט.
כמו כן חשוב לדעת כי פתיחת תיק גירושין ברבנות אינה מחשיבה באופן אוטומטי את הצד השני כסרבן גט, רק לאחר שבית הדין הרבני ייקבע כי הבעל חייב לתת גט ועדיין הבעל מסרב לציית להחלטה, הדבר ייחשב כסרבנות גט.
ולסיום: אישה עגונה
אישה עגונה היא אישה אשר בעלה נעלם ולא קיימת ראייה לכך כי הוא הלך לעולמו. כמו כן, גם כאשר הבעל אינו מסוגל מבחינה פיזית לתת גט, למשל עקב מחלת נפש, תיחשב האישה לעגונה. לעומת זאת, כאשר אישה היא מסורבת גט, אין כל מניעה לבעל לתת גט – מיקומו ידוע והוא אינו סובל מבעיה פיזית כלשהי המונעת ממנו לחתום על הגט, הוא פשוט מסרב לעשות כן ועל כן נקרא הוא סרב
עורכי דין לגירושין בקריות יש הרבה. לצערנו לא כולם יתנו לכם את השירות המשפטי ברמה הגבוהה ביותר. אמיר בר-לב, אנוכי, עובד בקריות כבר מעל ל-28 שנים ומתחייב לתת לכם שירות מהיר, ברמה מקצועית ובמחיר הוגן.
|
 |
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק |
כניסות 0 |
צפיות 45 |
|
