|
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
4.8 מתוך 5
|
|
u>ביטוח נפגעי תאונות אישיות
1. כללי (סעיף 150 לחוק)
גיל המבוטח
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק),שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה[1] וכתוצאה ממנה איבד את כושרהתפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה."גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודשלידתם, בחלק א' בלוח א'1"[2]. גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומדכיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד עלגיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעיתאונות לפי פרק ו' ויתכן שיזכה בקצבאות אחרות, כגון קצבת סיעוד, לפי פרקי'.
לעתים מייחס המומחה הרפואי גם משקל לגיל, כפי שהיה בענין קדוש[3]. אמנםגיל 48 אינו גיל של אדם בא בימים, אולם יש מקום לאבחן בין אדם בגיל זה לביןאדם צעיר.
תאונה
"תאונה" מוגדרת בסעיף 150 לחוק כ"אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביאלחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד". בית הדין הארצי לעבודה עמדעל פירוש ההגדרה וקבע בפסק דין כגנוביץ[4] שגורם חיצוני יכול שיהא תנועהמאומצת. כמו כן קבע ששעת התאונה ויום התאונה מתייחסים למועד ההתרחשותהפיסית של התאונה ולא למועד שבו יחל אובדן הכושר.
מומחה רפואי
לצורך בחינת אובדן הכושר ממנה בית הדין לעבודה מומחה רפואי הפועל מטעמוולא מטעם הצדדים. בית הדין לעבודה מייחס, בדרך כלל, משקל לחוות הדעת שלמומחה מטעם בית הדין, מהטעם שהאובייקטיביות של המומחה גדולה יותר ומובטחתבמידה מרבית מעצם העובדה שאין הוא מעיד לבקשת צד ואינו מקבל שכרו מבעליהדין[5].
עיכוב ביצוע פסק דין
לעתים יכולה להתעורר שאלה לגבי האפשרות לעכב את ביצוע פסק הדין לתשלוםדמי תאונה. בענין יחזקאל יצחק[6] נדחה ערעור המוסד לביטוח לאומי לעכב תשלוםהגמלה למבוטח, בהתאם לפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה. גם אםלמוסד יש סיכוי לזכות בערעורו, הרי שלא עמד בנטל ההוכחה כי מאזן הנוחותנוטה לטובת המוסד. מאזן הנוחות נבחן, בין השאר, על פי הערכת הנזק שייגרםלמבקש כתוצאה מביצוע מיידי של פסק הדין אל מול הנזק שייגרם למבוטח, אםיעוכב ביצוע פסק הדין.
2. אובדן כושר התפקוד (סעיפים 150, 151 ו-152לחוק)
2.1 כללי
לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981 אובדן כושר התפקוד לענין נפגעי תאונות הוא כדלקמן:
1. לגבי מבוטח שהינו עובד או עובד עצמאי
בתנאי שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו, ואף לא לעבודה מתאימה אחרת[7].
2. לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
בתנאי שהוא מאושפז בבית חולים או מרותק לביתו. לגבי מבוטח זה הדרישה מחמירה יותר מאשר במקרה של עובד או עובד עצמאי.
3. לגבי מבוטחת שהיא עקרת בית - בתנאי שאינה מסוגלת לעבודה במשק בית[8].
2.2 מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המאושפז בבית חולים או מרותק לביתו
מובטל, שמעמדו כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, שנשבר לו מפרק כף היד -ישללו ממנו דמי התאונה, משום שלא היה מרותק לביתו, כפי שנקבע בענין אסיגבאי[9]. זאת, משום שבתקופת אי הכושר כיתת רגליו למרפאת קופת-חולים לקבלתטיפול רפואי.
בענין גבריאל ישראל חן[10] נקבע שהתובע היה מאושפז מיום 13.4.11, בואירע לתובע שבר בקרסול רגל ימין, עד 9.5.11 מועד בו הוסר הגבס מרגלו. גבסחדש הותקן באותו יום עד שהוסר ביום 26.5.11. מומחה מטעם בית הדין נדרשלקבוע האם התובע היה מרותק מיום 9.5.11, כאשר עד אז הסכים המוסד שמגיעהגמלה עבור אי כושר.
המומחה קבע שתקופת אי הכושר היתה עד 26.5.11, כאשר לאחר מועד זה התובעהיה רשאי לדרוך על רגלו והופנה למכון פזיוטרפיה. התובע התעקש וטען שסבלכאבים גם לאחר מועד זה ודרש מיצוי כל תקופת 90 הימים, על סמך פירוש רחב שלהמושג "מרותק". בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את בקשת התובע וקבעשהדרישה אינה להיעדר כל קושי, סבל או כאב ביציאה מהבית, אלא בצורך רפואיבריתוק לבית.
בפסק דין מיכל לוריא[11], נפגעה מטיילת בהודו בברך רגלה והוזעקה לישראללניתוח ולטיפול. נקבע שאינה דומה פגיעה בפלג הגוף העליון (כפי שהיה בעניןאסי גבאי) לפגיעה בפלג הגוף התחתון. כמו כן, יש לאמץ את המבחן האובייקטיביבבחינת כושר הניידות של המבוטח.
בפסק דין נורית נוטקביץ[12] אומץ המבחן האובייקטיבי לגבי אשה בת 60שנפגעה ברגלה ובגבה, תוך ייחוס חשיבות למשקל גופה הכבד (116 ק"ג). בית הדיןהאזורי לעבודה בתל אביב עמד על ההוצאות המיוחדות והבלתי צפויות של הנפגעתשמצדיקות תשלום דמי תאונה.
3. זכאות לגמלה (סעיף 151)
3.1 תנאי הזכאות לגמלה [סעיף 151(א)]
לפי סעיף 151 לחוק, מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ,יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שהוא נמצא בישראל ואינו מסוגל לתפקד, אםבפרק הזמן הזה לא עסק למעשה בעבודה כלשהי. יש מצבים שבהם יקבל הנפגע דמיתאונה אף אם חזר לאחת מעבודותיו, בהן לא נדרש מאמץ פיזי, כפי שהיה בעניןנורית ענתי[13].
בגין תקופת היותו בחו"ל לא יהיה זכאי לדמי תאונה[14]. אם ברצונו לקבלדמי תאונה לכל תקופת אובדן הכושר יהיה עליו להזדרז ולשוב לישראל.
דוגמא: תאונה בחו"ל (סעיפים 151, 152 לחוק)
עצמאי, שהשתתף בטיול מאורגן בחו"ל, נפגע בתאונה ואושפז מייד בחו"ל למשך60 יום ואחר כך חזר לישראל, כאשר תקופת אי הכושר נמשכה ל-50 יום נוספים,מבלי שעסק בתקופה זו בעיסוק כלשהו.
נדרש: באיזו תקופת אי כושר הוא זכאי לדמי תאונה?
פתרון
לפי סעיף 151(א) לחוק המבוטח זכאי לדמי תאונה, אף שהתאונה אירעה בחו"ל.אולם, רק בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ללא כושר תפקוד, דהיינו, לתקופהשל 50 יום בלבד.
3.2 חובת בדיקה רפואית בתוך 72 שעות [סעיף 151(ב)]
על הנפגע להיבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות מרגע התאונה, בהתאם לנדרשבסעיף 151(ב) לחוק. ברם, אם אישר המוסד שתוצאות התאונה התגלו לאחר 72 השעותהאמורות, הנפגע יהיה זכאי לגמלה אם ייבדק תוך שבועיים מיום התאונה.
בענין מירב בניטה[15] החליקה המערערת במהלך שטיפת רצפות ביתה ונפלה עלגבה. כעבור יומיים (בתוך 72 שעות האמורות) תיאמה תור לאורטופד דרך קופתחולים. תור שנקבע למועד שלאחר 3 שבועות מיום האירוע.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לאור לשון החוק ותכליתו, התנאי להגשתהתביעה למוסד לביטוח לאומי הוא לעבור בדיקה רפואית בתוך 72 שעות מקרותהתאונה. תכלית הדרישה לבדיקה תוך פרק זמן מצומצם היא לאפשר בחינה עובדתיתמהימנה אודות קרות התאונה והקשר הסיבתי בינה לבין אובדן כושר התפקוד.
נציג העובדים, שהיה בדעת מיעוט, הסתייג וטען שאילו היתה מכירה את הנוהל לפיו יש להיבדק תוך 72 שעות, היתה יכולה להגיש תביעה.
מכאן, רצוי שכל מי שנפגע בתאונה, אפילו בטוח הוא שהמזור יגיע מרופאמקצועי על פי קביעת תור מראש, שיפנה מיידית לרופא המשפחה כדי למנוע דחייתהתביעה לקבלת דמי תאונה.
בעניין ריגובסקי[16] התעוררה השאלה האם סעיף 151(ב) סובל אפשרות שהיעדררופא שאליו אפשר היה לפנות ייחשב לגבי המבוטח כמי שפנה לבדיקה רפואית תוךשבועיים מיום התאונה. המבוטח נקע את רגלו במשחק כדורסל. הוא אחר בהגשתהתביעה בתוך 72 שעות משום שבמועד התאונה עבד על אסדת קידוח מול חופי הארץונאלץ לצאת למשמרת בת שבועיים מיום 12.11.06 ומשום שהיה משוכנע שהכאביחלוף. משחזר מהמשמרת ונוכח שהכאבים חזקים פנה לבדיקה רפואית.
בית הדין הארצי לעבודה עמד על הקושי בקביעה האם נחשב המבוטח כאילו קיבלטיפול רפואי במועד. בית הדין קיבל את ערעור המבוטח, במובן זה שהתיק יוחזרלבית הדין האזורי לעבודה, וככל שיוכח לו שעל האסדה לא היה רופא. יש למנותמומחה רפואי לברר את השאלה האם תוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72השעות משעת התאונה.
בעניין טוויג[17] נדחתה הטענה שאין להביא בחשבון את יום השבת בו שירותיקופת החולים אינם פעילים, אולם בעניין בדריאן[18] נקבע שמקום שנבצר מהמבוטחלקבל תוך המועד הקבוע בחוק עזרה רפואית מקופת החולים עקב שירות מילואים שלהרופא המטפל, יש לראותו כאילו התמלא בו התנאי בדבר קבלת טיפול רפואי כנדרשבחוק.
4. תשלום דמי תאונה (סעיף 152 לחוק)
לפי סעיף 152 לחוק, דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימיםרצופים, החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעדיותר מ?90 ימים. להלן דוגמאות ואופן הטיפול במצבים שונים של תאונות:
דוגמא א': תקופה מרבית לקבלת דמי תאונה (סעיף 152)
לעובד שנפגע בתאונה אבד כושר התפקוד, תקופה של 120 יום, לפי אישוררפואי. עובד זה יקבל דמי תאונה רק עבור 90 ימים ולא עבור 120 ימים. זאת,בהתאם למגבלה הקבועה בסעיף 152 לחוק.
דוגמא ב': המגבלה השניה לתקופה המרבית לקבלת דמי תאונה (סעיף 152)
לעובד שנפגע בתאונה אבד כושר התפקוד למשך 60 ימים. באותה שנת מס נפגעשנית בתאונה ונקבע לו אובדן כושר תפקוד של 70 ימים נוספים. עובד זה יקבלדמי תאונה רק עבור 90 ימים ולא עבור 130 ימים, לפי הסיפא שבסעיף 152 לחוק(המגבלה השניה), הקובע כי לא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים.
דוגמא ג': מגבלות התקופה המרבית לקבלת דמי תאונה בשתי שנות מס (סעיף 152)
לעובד שנפגע בתאונה ב-1.11.14 אבד כושר התפקוד עד 31.3.15 (סה"כ 150ימים). עובד זה יקבל דמי תאונה בשנת 2014 עבור 60 ימים, ובשנת 2015 יקבלדמי תאונה עבור 30 ימים בלבד.
זאת, לפי הרישא שבסעיף 152 לחוק (המגבלה הראשונה) הקובע כי דמי תאונהישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר התאונה.
5. השתתפות עצמית (סעיף 153 לחוק)
לעובד או לעובד עצמאי לא ישולמו דמי תאונה בעד 2 הימים הראשונים שלאחריום התאונה, אלא אם אבד לנפגע כושר התפקוד ל-12 ימים לפחות מלבד יוםהתאונה[19]. למי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לרבות עקרת בית ומי שיש לוהכנסות פסיביות, לא ישולמו דמי תאונה בעד 14 הימים הראשונים שלאחר התאונה.
דוגמא: השתתפות עצמית (סעיף 153 לחוק)
שכיר נפגע בתאונה וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות. נקבעה לו תקופת אי כושר של 8 ימים, בנוסף ליום התאונה. הוא הגיש תביעה תוך 90 יום.
נדרש:
א. האם מגיעים לו דמי תאונה ולאיזה תקופה?
ב. כיצד היתה משתנה התשובה אם תקופת אי הכושר היתה 15 יום, בנוסף ליום התאונה?
ג. כיצד היתה משתנה התשובה אם היה מדובר במי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי?
פתרון
א. מדובר בשכיר שסעיף 153(א) חל עליו ואשר תקופת אי הכושר, בנוסף ליוםהתאונה, היתה פחות מ-12 יום. במקרה זה זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומיעבור 6 ימים בלבד (6 = 2 - 8) ובגין היומיים הראשונים של תקופת אובדן איהכושר וכן עבור יום התאונה עצמו יקבל דמי מחלה ממעבידו, לפי החישוב בחוקדמי מחלה.
ב. מאחר שתקופת אי הכושר נמשכה 15 יום, יחול עליו סעיף 153(א) סיפאלחוק, ולכן זכאי לדמי תאונה עבור 15 יום מלאים. בגין יום התאונה יהיה זכאיממעבידו לדמי מחלה, בהתאם להסכם העבודה.
ג. עבור תקופת אובדן כושר של 8 ימים של מבוטח שאינו עובד ואינו עובדעצמאי, כגון עקרת בית, או מי שכל הכנסותיו פסיביות, שחל עליהם סעיף 153(ב)לחוק, הרי שאינם זכאים לדמי תאונה, משום שמדובר בפחות מ-14 יום. אילו מדוברבתקופת אי כושר של 15 יום, יהיו זכאים לדמי תאונה עבור יום אחד בלבד. עבוריום התאונה אינו זכאי לגמלה מהמוסד.
6. שיעור דמי התאונה (סעיף 154 לחוק)
קיים הבדל בשיעור דמי התאונה בין שני סוגי המבוטחים:
שיעור דמי התאונה לעובד ולעובד עצמאי, לפי סעיף 154 לחוק הינו 75% מהשכראו מההכנסה ברבע השנה שקדמה ליום התאונה ולא יותר מפי 5 מ"השכרהממוצע"[20]. לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, שיעור דמי התאונההינו 25% מן הסכום הבסיסי[21].
7. כפל גמלאות (סעיף 155)
לפי סעיף 155 לחוק, לא ישולמו דמי תאונה בעד אותו אירוע למבוטח בזמןשהוא זכאי לתשלום בגין אובדן כושר עבודה לפי חוק דמי מחלה, תקנון של קופתגמל, קרן ביטוח, קרן פנסיה, או לפי חוזה עבודה או על פי חיקוק אחר. לעומתזאת, פיצוי על פי פקודת הנזיקין אינו שולל תשלום דמי תאונה[22]. כמו כן, אםמגיעה למבוטח קצבת נכות, לא יקבל הנ"ל דמי תאונה בעד התקופה שבו הוא זכאילתשלום כאמור.
סעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי הוא סעיף שיורי ולפיו המוסד לא ישלם דמי תאונה כאשר קרן מחלה, או המעביד היו חייבים בכך.
בענין המוסד לביטוח לאומי נ' שי מורד, תהילה אבדלימוב ומבטחים מוסדלביטוח סוציאלי[23] התעוררה השאלה הבאה: האם זכאים המבוטחים, שהיו עובדיםונפגעו מחוץ לעבודה, לדמי תאונה עבור תאונה שאינה קשורה לעבודתם מתוקףהוראותיו של חוק הביטוח הלאומי, או האם נדחית חבותו של המוסד לביטוח לאומיכלפיהם לאור סעיף 155, ככל שקמה להם זכאות לדמי מחלה מקרן המחלה של"מבטחים" בגין התאונות שאירעו להם.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי ופסק, שהזכאותלדמי תאונה מותנית בכך שלא קם בפני המבוטח מחסום של "כפל גמלאות" הקבועבסעיף 155 לחוק. בסעיף 155 קיים הסדר של ברירת מחדל בהיעדר הסדר ביטוחי אחרלמבוטח[24]. זאת, ללא התייחסות למקור הזכאות לתשלום, בשל תאונה או בשלמחלה. אין חוק דמי מחלה מבחין בין עובד שלקה במחלה לבין עובד שנפגע בתאונה.כלומר, מחלה ותאונה חד הן. גם סעיף 11 לחוק דמי מחלה מקים מחסום מפניתשלום כפל גמלאות, אולם בשונה מסעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי מוגבל המחסוםלכל חיקוק אולם למעט גמלת דמי תאונה לפי חוק הביטוח הלאומי, כלומר, יש לשלםתחילה דמי מחלה ולא דמי תאונה. מאחר שאין חולק שהעובדים היו מבוטחים בקרןדמי מחלה והשלמה לדמי פגיעה בעבודה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה. על פי תקנה19 לתקנות קרן המחלה של מבטחים זכאי העובד לתשלום גם במקרה של אירוע תאונתילמבוטח. בשל הזכות לקבל תשלום מהקרן למחלה של מבטחים פטור המוסד מחבותולתשלום דמי תאונה בהתאם לסעיף 155 לחוק. לפיכך, המוסד לביטוח לאומי אינובעל דינם של המשיבים, אלא "מבטחים". בית הדין הארצי לעבודה קיבל, אפוא, אתערעור המוסד לביטוח לאומי והפנה את המבוטחים לקרן המחלה של מבטחים.
מסתבר, אפוא, שהמוסד לביטוח לאומי ממוקם אחרון ברשימה לשלם את דמיהתאונה, אף שלו יש "הכיס העמוק" והוא מפזר הנזק המתאים מכולם לתשלום דמיתאונה. אולם יש לאבחן בין סוגי הגמלאות - גמלת דמי תאונה, גמלת נכות, גמלהלשמירת הריון לעומת גמלת נפגעי עבודה, שבה המצב שונה.
8. אי תשלום הגמלה
לפי סעיף 156 לחוק לא ישולמו לזכאי דמי תאונה במקרים הבאים:
1. אם הפגיעה היתה בעבודה והוא זכאי לדמי פגיעה בעבודה לפי פרק ה'[25].
2. אם הוא נמצא במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בושירותי אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה.המחוקק מאבחן בין טיפול רפואי וסיעודי הטעונים שיפוי מהמוסד לבין החלמההכוללת אכסון וכלכלה אשר בגינם לא יהיה הנפגע זכאי לשיפוי מהמוסד.
3. אם הזכאי נמצא בשירות בצה"ל.
4. אם הזכאי נמצא במאסר.
9. מועד ודרך הגשת התביעה (סעיף 157 לחוק)
לפי סעיף 157 לחוק ותקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלהואופן תשלומה), התשנ"ח-1998 (להלן - התקנות) תובע גמלה שנבדק בדיקה רפואיתתוך 72 שעות משעת התאונה יגיש למוסד תביעה תוך 90 ימים מיום התאונה או תוך90 יום מיום שחדלה להתקיים הסיבה שמנעה ממנו להגיש את התביעה, הכל לפישיקול המוסד, ויצרף אליה אישור רפואי על אובדן כושר התפקוד[26].
בענין נוגידאת ראתב[27] לא התקבל ערעורו של מבוטח שאיחר ב-23 יום מעלהתקופה של 90 יום, הקצובה להגשת התביעה, לאחר שנימוקו לאיחור שלא היה סיפקבידיו להשלים מסמכים רפואיים, כאשר אלו היו בידו כל העת, לא התקבל.
מי שאינו בטוח שהפגיעה כתוצאה מתאונה זכאית לגמלת נפגעי עבודה על פי פרקה', או שהיא זכאית לגמלת נפגעי תאונות לפי פרק ו', יגיש תביעה גם לפי פרקו' כדי למנוע התיישנות הגשת התביעה מעבר ל-90 יום מיום התאונה.
בהתאם לתקנה 4 לתקנות אם דרש המוסד כי מעבידו של תובע גמלה ימסור פרטיםעל תקופת עבודתו, דמי ביטוח ששולמו, שכר עבודתו וכיוצא באלו, ימסור המעבידאת הפרטים האמורים בכתב בגוף התביעה או באישור נפרד, כפי שידרוש המוסדויאשרם בחתימת ידו. כמו כן, מי שתובע דמי תאונה, ימסור למוסד כל מידע בקשרלמחלתו, מצבו הרפואי והטיפול שניתן לו.
על הנפגע לחתום על טופס התביעה בל/2201 (ראו נספח ג) וכן על ויתור עלסודיות רפואית, משום שהמוסד יתבע את האחראים לרשלנות שגרמה לתאונה ועליולבסס זאת על הממצאים הרפואיים, בנוסף לרצונו לאמת את דבר התאונה ותוצאותיה.
10. השוואה בין הקצבאות השונות לקצבת נפגעי תאונות
כללי
תקופת התשלום לפי סעיף 152 לחוק עבור דמי תאונה, הינה עד 90 יום בשנתכספים, בדומה למבוטח שזכאי לדמי פגיעה בעבודה, לו ישולמו דמי פגיעה לתקופהשל 13 שבועות (91 יום), בהתאם לסעיף 92(ב) לחוק הביטוח הלאומי. כמו כן,שיעור דמי התאונה הינו 75% לעובד ולעובד עצמאי ומוגבל כאמור ב-90 ימים.
מי שנקבעה לו דרגת נכות בעבודה בשיעור של 100% זכאי לקצבת נכות מעבודהבשיעור של 75% מההכנסה הקובעת בפועל. במקרה של פגיעה מחוץ לעבודה הזכאותלקצבת נכות היא מכוח פרק ט'. שיעור הקצבה ללא תלויים, במקרה של דרגת איכושר להשתכר של 75% לא יעלה על 26.75% מהשכר הממוצע.
להלן טבלת השוואה בין הקצבאות השונות:
פרטים
נפגעי עבודה (פרק ה)
נכות כללית (פרק ט)
נכות מתנדב (פרק יג)
נפגעי תאונה (פרק ו)
מקור הנכות ו/או הפגיעה
"תאונת עבודה" -תוך כדי ועקב העבודה (ראו ס' 79 הרחבה בס' 80) או "מחלת מקצוע"(ס' 79) - מחלות עקב העבודה שנקבעו על ידי השר
"'ליקוי' - ליקויגופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה" (ס' 195)
כמו בנפגעי עבודה (ס' 289) תוך ועקב ההתנדבות/ בדרך למקום ההתנדבות אףשלא ממעונו או למעונו
"'תאונה' - אירועפתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיזית וכתוצאה ממנה ל'אובדן כושרהתפקוד'"? (ס' 150) (התאונהמחוץ לעבודה
הנפגע בגינו זכאים לגמלה
עובד, עובד עצמאי ונוספים לפי רשימה סגורה ללא הגבלת גיל או תושבות (ס'75)
תושב ישראל שטרם הגיע לגיל פרישה (ס' 195) כמו בנפגעי תאונות
"מתנדב" כמפורט בס' 287?
תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל פרישה, כמו בנכות כללית
שיעורי נכות נדרשים
19.99%-5% נכות צמיתה - מענק (ס'104(ג)]
19.99%-5% נכות לא צמיתה - קצבה לפי דרגת נכות
99%-20% - קצבה יחסית (ס' 106)
100% - קצבה מלאה
נכות רפואית מינימלית - 40% (ס' 208) ודרגת אי כושר להשתכר של 75% -לקבלת קצבת יחיד מלאה (ס' 200)
יחולו הוראות פרק ה' (נפגעי עבודה) (ס' 289)
אין חובה בנכות ודי באובדן כושר התפקוד (ס' 150). בתקנה 1 לתקנותהב"ל (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981 נקבע שאובדן כושר תפקוד
- עובד/עובד עצמאי שאינו מסוגל לעבודתו ואף לו לעבודה מתאימה אחרת
- אינו עובד ואינו עובד עצמאי המאושפז בבית חולים או מרותק לביתו
- עקרת בית שאינה מסוגלת לעבודת משק בית
א. סכום הקצבה
לפי ההכנסה בפועל.
דמי פגיעה - 75% מהשכר בפועל עד תקרה של פי 5 מהשכר הממוצע (ס' 97)
קצבה - 75% מהשכר בפועל עד תקרה של פי 5 מהשכר הממוצע (ס' 105)
תלוי במידה מסויימת בהכנסה בפועל (ס' 200) (מהשכר הממוצע)
קצבה חודשית 26.7505
עבור בן זוג 13.375%
40.125%
בעד כל ילד מ-2
הראשונים (10.7%x2) 21.400%
61.525%
כמו נפגעי עבודה
עובד ועובד עצמאי: כללית, כבנפגעי עבודהעד תקופה מרבית של 90 יום (ס' 152)
אחרים: 25% מהשכר הממוצע (ס' 154)
ב. קצבה חלקית
ביחס לדרגת נכות של 100% (ס' 106)
בדרגת כושר של פחות מ-75% זכאי לקצבה חלקית כיחס % דרגת אי הכושר ל-100(ס' 201)
עובד ועובד עצמאי - לפי נפגעי עבודה. קצבה מלאה עד תקופה מרבית של 90 יום(ס' 152)
תקופת תשלום
דמי פגיעה: במשך תקופה מרבית של 13 שבועות(ס' 92(ב)) אולםלא ישולם עבור יום הפגיעה ועבור יומיים ראשונים שלאחריה. אםהמבוטח לא היהמסוגל לעבודה 12 יום לפחות בנוסף ליום הפגיעה ישולם לו עבורהיומייםהראשונים (ס' 93)
קצבה: החל מתום תקופת הפגיעה אם המבוטח נמצא נכה עבודה (ללאהגבלת זמן)
הזכות תתחיל בתום 90 יום מהתאריך הקובע?
כמו נפגעי עבודה
לא תעלה על 90 יום (ס' 152)
השתתפות עצמית
דמי פגיעה: השתתפות עצמית ביומיים הראשוניםשלאחר הפגיעה אם הנפגע לא היה מסוגל לעבודה פחות מ-12 יום (ס' 93(ב))
קצבת נכות: אין השתתפות עצמית
עובד עצמאי: השתתפות עצמית של 12 ימים
בתום 90 יום מהתאריך הקובע (ס' 196(ב))
(הגדרת "התאריך הקובע" בס' 195)
כמו נפגעי עבודה
עובד ועובד עצמאי: ביומיים הראשוניםשלאחר יום הפגיעה אם הנפגע לא היה מסוגל לעבודה (12 יום בנוסף ליום התאונה) (ס'153(א))
מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי:14 יום לאחר יום התאונה (ס' 153(ב))
הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה
במקרה של:
1. הפרת הוראת רופא מוסמך;
2. נהג בדרך שתמנע החלמתו;
3. הפר הוראות בקשר לשיקומו המקצועי (ס' 145)
כמו נפגעי עבודה (ס' 218)
כמו נפגעי עבודה
אין תשלום בעד פרקי זמן בהם שהה הנפגע במוסד רפואי בוניתנים אכסוןוכלכלה (שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי); וכן אין תשלוםגמלה למשרתבצה"ל ולמי שבמאסר (ס' 156)
מועד להגשת תביעה?
תוך 12 חודשים לפי ס' 296 לחוק; בהקדם האפשרי (ת' 8 לתקנות הב"ל(ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954
לא נקבע מועד, אולם המוסד ידון בתביעה בתום 90 יום מהיוםשצומצמה הכנסתומעבודה וממשלח יד ב-50% או יותר, או שנפסקה. ובאין הכנסהכאמור - מהיום שהיהלנכה (ס' 207)
כמו נפגעי עבודה
תוך 90 יום מיום התאונה (ס' 157)
ביאורים והערות לטבלה
1. סימולי הפרקים והסעיפים מתייחסים לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.
2. הכללים והמבחנים ל"אובדן כושר התפקוד" נקבעו בתקנות הב"ל (ביטוחנפגעי תאונות), התשמ"א-1981, באוגדן "חיקוקי הביטוח הלאומי" בעמוד 627.
3. התנדבות שלא בשכר על פי הפניית משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי,רשות מקומית וגופים ציבוריים אחרים למטרה שיש בה תועלת לאומית או ציבוריתלענין סעיף 287(1) לפי רשימה מפורטת בתקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים),התשל"ח-1978. מדובר בין השאר בתפקידי אבטחה, הושטת עזרה לזולת על פי דין,עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי חוק העונשין, מציל חיי הזולת, מתנדבמד"א, כבאי מתנדב וכו'.
4. א. "התאריך הקובע" מוגדר בסעיף 195 לאמור:
"'התאריך הקובע' - התאריך בו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי כושר להשתכרלתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופהשל 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושרלהשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים."
ב. התחלת הזכות לגמלה, לפי סעיף 196(ב) היא בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.אם במועד הזכאות מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל, תתחיל הזכותבתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה.
5. סעיף 296 קובע את התקופות המרביות להגשת תביעה לגמלת כסף. המוסד היהנוהג להאריך תקופה זו בשנה נוספת. בפסיקה נקבע שניתן להאריך את התקופה לפינסיבות הענין מעבר לכך ובהתאם לתקופת ההתיישנות הרגילה של 7 שנים.
11. האם גמלת נפגעי תאונות חייבת במס הכנסה?
נתייחס בשאלה זו בנפרד לנפגע תאונות שהוא שכיר או עצמאי שמקבל דמי תאונהבגין פגיעה מחוץ לעבודה ומחוץ לדרך לעבודה, לפי 75% מהכנסתו ערב הפגיעה,ובנפרד לאחרים (עקרת בית, מובטל, סטודנט ואחרים), אשר מקבלים גמלה בשיעור25% מהסכום הבסיסי.
אם מדובר בהכנסה לפי הפקודה, הרי ניתן לראותה כקצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה. השאלה היא האם חל פטור לגביה?
אין המדובר בקצבת נכות אשר פטורה בהתאם לסעיף 9(6ג) לפקודה. כמו כן,קצבת דמי תאונה אינה מופיעה ברשימת הקצבאות האחרות הפטורות על פי סעיף9(6ג), כמו קצבת זקנה וקצבת שאירים. כלומר, לא חל פטור מכוח סעיף 9(6ג)לפקודה.
האם חל פטור מכוח סעיף 9(7) לפקודה, אשר פוטר פיצויים על מוות או על חבלה?
"חבלה" (injury) כוללת פגיעה גופנית הכלולה בהגדרת "תאונה" כמשמעותהבסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי. נשאלת השאלה: האם הסכום המשולם לנפגע שקוללאומדן הנזק הגופני והאם הדבר רלוונטי בכלל, או שמא כל סכום שמגיע עקבפגיעה גופנית על פי חוק (ולא על פי חוזה ביטוח כפי שהיה בעניין גבוביץומפן[28]) ייחשב כפיצוי כולל לפי סעיף 9(7) לפקודה, ובתור שכזה יהיה פטורממס?
ניתן לשאוב מהרעיונות שהועלו בפסק דין הדר לב[29] ולראות את הסכומיםשנתקבלו כמשקפים את הסכומים נטו, הן משום ששכיר ועצמאי מקבלים רק 75% מסכוםההכנסה על פיה מחושבת הקצבה, או כסכומים שנועדו להשיב מצב לקדמותו.
שאלה זו תתעורר במידה פחותה לגבי מבוטח שאינו שכיר או עצמאי, אשר קיבלסכום שאינו קשור להכנסתו, אלא סכום קבוע של 25% מהסכום הבסיסי (פיסקה (1)להגדרת "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1 לחוק). מהבחינה התיאורטית, ייתכן שהסכוםאינו מהווה הכנסה, או שהוא הכנסה פטורה משום שהוא מנותק מתלות בגובה ההכנסהשל המבוטח. מהבחינה הפרקטית, נראה, שבדרך כלל סכומים אלו נמוכים מסף המס,ואם אין למבוטח הכנסות נוספות (למשל, השכרת חנות, השכרת משרד וכיו"ב), הרישבהיותם מתחת לסף המס לא קמה חבות במס ושאלת הדיווח לגביה, מתגמדת.
12. נספחים
נספח א': פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי [סעיפים 157-150]
פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות
150. הגדרות
בפרק זה -
"מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
"תאונה" - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
"אבדן כושר התפקוד" - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם[30].
151. הזכות ותחומיה
(א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמיתאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסקלמעשה בעבודה כלשהי.
(ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואיתתוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלולראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.
152. דמי תאונה
דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחריום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים[31] אחת בעד יותר מ-90 ימים.
153. סייג
(א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהואעובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלאאם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 יום לפחות בנוסף ליום התאונה.
(ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינועובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.
154. שיעור דמי תאונה
דמי תאונה ליום הם -
(1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעהליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה' [נפגעי עבודה] אילו נפגע בעבודה, אך לאפחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינהלצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם בעת התאונה היורשומים במוסד כאמור בסעיף 77;
(2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכוםהבסיסי כפי שהיה ב-1 בינואר שקדם ליום התאונה, ואם חל פיצוי לאחר היוםהאמור ולפני יום התאונה - כשהוא מוגדל בשיעור הפיצוי שחל, מחולק בשלושים.
155. כפל גמלאות
מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין[32], הסכםקיבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזהעבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקודמטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאילתשלום כאמור.
156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם
על אף הוראות בפרק זה, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות סעיף 92(א) וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -
(1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
(2) בשירות בצבא הגנה לישראל;
(3) במאסר.
157. מועד להגשת התביעה[33]
על אף הוראות סעיף 296 תוגש תביעה לגמלה לפי פרק זה למוסד תוך 90 ימיםמיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אםנתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבדשהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.
נספח ב': תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981[34]
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 150, 297, ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסחמשולב], התשנ"ה-1995, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקיןתקנות אלה:
1. אבדן כושר התפקיד
אבדן כושר התפקוד לעניין הגדרת "תאונה" שבסעיף 150 לחוק הוא -
(1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת;
(2) לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי - שהוא מאושפז בבית חולים או מרותק לביתו;
(3) לגבי מבוטחת שהיא עקרת בית - שאינה מסוגלת לעבודות משק-בית.
2. בטל
[1] סעיף 150 לחוק מגדיר תאונה:
"'תאונה' - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התפקוד".
[2] ראו מ' כהן חיקוקי הביטוח הלאומי עמ' 165 וכן באתר המשפטי מסטקס.
[3] ב"ל 37587-02-13 דוד קדוש נ' המוסד לביטוח לאומי, האתר המשפטי מסטקס.
[4] עבל 212/06 ולדימיר קגנוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (5.2.07).
[5] דב"ע תשן/0-48 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב 321; דבע לו/0-8סימון דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374; עב"ל 411/97 דחבורבוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב(1), 322; ב"ל 37587-02-13 דודקדוש נ' המוסד לביטוח לאומי, האתר המשפטי מסטקס.
[6] עבל 58374-06-13 המוסד לביטוח לאומי נ' יחזקאל יצחקי (13.8.13), האתר המשפטי מסטקס.
ראו גם עבל 11?09?42596 המוסד לביטוח לאומי נ' עשור מיכאל (2.1.12), האתר המשפטי מסטקס.
[7] ראו תקנה 1(1) המגדירה "אי כושר תפקוד" כמי שאינו מסוגל לעבודתוולאף לא לעבודה מתאימה אחרת. זאת, בשונה מביטוח נפגעי עבודה לפיו המוסדישלם דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם,מחמת אי-כושר חלקי לעבוד שנגרם מפגיעה בעבודה [סעיף 102(א)לחוק].
[8] תקנה 1(3) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981.ראו גם תב"ע מג/0-823 נקאש נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז, א.
[9] עב"ל 000326/99 המוסד לביטוח לאומי נ' אסי גבאי (9.12.01), האתר המשפטי מסטקס.
[10] בל 51647-07-12 גבריאל ישראל חן נ' המוסד לביטוח לאומי (6.1.14), האתר המשפטי מסטקס.
[11] בל 9973-03-13 מיכל לוריא נ' המוסד לביטוח לאומי (24.4.14), האתר המשפטי מסטקס.
[12] בל 1084/10 נורית נוטקוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (8.7.13), האתר המשפטי מסטקס.
[13] עב"ל 41669-02-12 נורית ענתי נ' המוסד לביטוח לאומי, האתר המשפטי מסטקס.
[14] ראו גם בטופס התביעה בל/2201 בפיסקה 5 השאלה: "האם יצאת את גבולות המדינה בתקופת אי הכושר?"
[15] עבל 163/07 מירב בניטה נ' המוסד לביטוח לאומי (4.3.08), האתר המשפטי מסטקס.
[16] עבל 2552511-10 ולאד ריגובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי (20.10.13), האתר המשפטי מסטקס.
[17] דב"ע מח/0-145 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב טוויג (1988), פד"ע כ 82 והאתר המשפטי מסטקס.
[18] דב"ע מו/0-89 גרשון בדריאן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 240 (1986), האתר המשפטי מסטקס.
[19] השוו לגמלת נפגעי עבודה, בה ההשתתפות העצמית לגבי עובד עצמאי היאבת 12 ימים, בהתאם לסעיף 94 לחוק הביטוח הלאומי. לגבי עובד שלא היה מסוגללעבוד במשך פחות מ-12 יום ההשתתפות העצמית היא בת יומיים, בדומה לפרק ו'.
[20] זאת, לפי סעיף 97 לחוק, בפרק ה' [נפגעי עבודה]. חישוב שכר העבודהנעשה לפי סעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי תאונה ב-90. תקנה 9א לתקנותהביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), התשי"ז-1956 קובעת שרבע השנה הואזה שקדם ל-1 לחודש שבעדו מגיעים לראשונה דמי תאונה. (יש גם אפשרות אחרת).
[21] "הסכום הבסיסי" הוא זה המפורט בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי בפיסקה (1) להגדרת "הסכום הבסיסי".
[22] בדב"ע מה/0-42 אברהם שמחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 260והאתר המשפטי מסטקס, נקבע כי מובטל שנפגע בתאונה בתקופת האבטלה ייסווגלענין ביטוח נפגעי תאונות כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, זאת במידהשעמד בתנאי של אשפוז בבית חולים או ריתוק לבית. יוצא, שמובטל שעומד בתנאיםאלו, זכאי בו זמנית לדמי אבטלה ולדמי תאונה. ראו גם עבל 326/99 המוסדלביטוח לאומי נ' אסי גבאי, האתר המשפטי מסטקס.
[23] עבל 332/06 המוסד לביטוח לאומי נ' שי מורד, תהילה אבדלימוב ומבטחים מוסד לביטוח סוציאלי (24.9.07), האתר המשפטי מסטקס.
[24] קיימות הוראות שיוריות נוספות המונעות כפל גמלאות והשוללות חבותהמוסד לביטוח לאומי: סעיף 196(ב) לחוק שעניינו גמלת נכות; סעיף 61 לחוקשעניינו גמלת שמירת הריון.
[25] סעיף 155 רישא קובע שתשלום על פי כל חיקוק שולל דמי תאונה.
[26] המועד להגשת התביעה תוך 90 יום כאמור הוא לפי סעיף 157 לחוק.הבדיקה הרפואית צריכה להיעשות תוך 72 שעות כאמור בהתאם לסעיף 151(ב) לחוק.להגשת תביעה לתשלום דמי תאונה נקבע טופס בל/2201 שמופיע בנספח ב'.
[27] עב"ל 1112/01 נוגידאת ראתב נ' המוסד לביטוח לאומי (18.5.03), האתר המשפטי מסטקס.
[28] עמ"ה 468/67 גבוביץ ומפן נ' פ"ש (29.1.69), פד"א ב 140.
[29] ע"א 4635/94 הדר לב נ' פ"ש חיפה, האתר המשפטי מסטקס.
[30] ראו תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א1981- עמוד 627 באוגדן הביטוח הלאומי.
[31] "שנת כספים" מוגדרת בסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 כ"תקופהמאחד בינואר של שנה פלונית עד שלושים ואחת בדצמבר של אותה שנה; ...".
[32] סעיף 155 קובע שבמקרה שמשתלמת למבוטח גמלה בעד תקופת אי-כושרלעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין - לאיהיה זכאי לדמי תאונה.
כך גם לא יהיה זכאי המבוטח לדמי תאונה במקרה שגמלה כאמור משתלמת על פיהסכם קיבוצי תקנון קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה.[הבהרה זו נדרשת בשל פיסוק שאינו ברור דיו - העורך].
[33] פרטים על הגשת התביעה (טפסים ואישורים) ראו תקנה 2 לתקנות הב"ל(ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א1981- עמ' 627 באוגדן הביטוח הלאומי.
[34] פורסם: ק"ת 4202 התשמ"א 5.2.1981, 424. תוקן: ק"ת 4334 התשמ"ב1.4.1982, 824; ק"ת 4641 התשמ"ד 1.6.1984, 1663; ק"ת 4783 התשמ"ה27.3.1985, 966; ק"ת 4922 התשמ"ו 10.4.1986, 767; ק"ת 5914 התשנ"ח 30.7.98,1067.
לכניסה לאתר המחבר לחץ כאן
|
 |
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק |
כניסות 0 |
צפיות 1310 |
|
