דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
4.4 מתוך 5
|
|
המשותף לשני סוגי שמנים אלו הוא ששניהם מופקים מצמח הקנאביס ושניהם תורמים לבריאות האדם בדרכים שונות. ההבדלים הם: שכל חומר גלם המיועד לסוג השמן נלקח ממקום אחר בצמח ושיטות ההפקה שונות. ההבדל העיקרי מבחינת הצרכן הוא שהם נועדו לשימושים שונים כפי שיוסבר להלן. שמן המפ מופק מזרעי הקנאביס בתהליך של דחיסת הזרעים. יש בו סגולות בריאות שונות ההופכות אותו לסוג של תוסף מזון איכותי ו/או למזון על, וכן, לשימוש חיצוני לאיברים שונים בגוף. כך, שהשימוש בו הוא בעיקר לשיפור התזונה, וכפועל יוצא, לתחזוקת הגוף. שמן המפ תורם רבות לעור האדם ויכול להעשיר ולחזק אותו. חולי פסוריאזיס צורכים אותו רבות בגלל שהוא מסייע להפחית תסמיני המחלה. השמן עשיר באומגה 3 ואומגה 6, וכן, בחומצות המאפשרות איזון ההורמונים בגוף. בין היתר, הוא מוריד את רמת הכולסטרול הרע, עוזר לווסת רמות סוכר בגוף ועוד. משום כך, רבים מוסיפים אותו למזון. שמן CBD מופק בעיקר מתפרחת הקנאביס ובנוסף, מגבעוליו ונועד לשימוש אצל חולים במחלות כרוניות, סופניות, ועצבים שונות. עיקר תרומתו של שמן סיבידי לחולה היא בהקלה על תופעות הלוואי הנלוות למחלות אלו. הוא מפחית חרדות, מקל בכאבים, מרגיע, מרדים ומסייע לצמצם נדודי שינה, ממריץ פעילות, מעורר תיאבון ובעל השפעה פיזית ומנטאלית נכרת על הצורכים אותו. הוא חודר לגוף דרך קולטנים מיוחדים הנמצאים במוח, בחוט השדרה, במערכת העיכול וכדומה. כל הצורך אותו בהתאם למינון הנדרש חווה שיפור במצב הרוח, בחיוניות ועקב כך באיכות חייו. את שני החומרים ניתן לרכוש אצל חברות בעלות מוניטין בתחום. את שני סוגי השמנים ניתן להשיג אצל משווקים מורשים אשר מייבאים אותם מחברות בעלות מוניטין בחו"ל. ניתן למצוא אותם באתרי אינטרנט מובילים בתחום.
|
 |
אהבתם את המאמר ? תנו לייק |
כניסות 0 |
צפיות 1588 |
|