|
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
4.3 מתוך 5
|
|
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה כ-30 שנים בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות", עד חודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בימים אלה בקורסים "חשבונאות פיננסית", "חשבונאות ניהולית", "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים" לתואר
MBA מנהלים - ספנות ונמלים,MBA אסטרטגיית משאבי אנוש,MBA נדלן ושמאות.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאותוניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטיםLL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי, עד לחודש 5/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
mail:cpa-adv-itamar@bezeqint.net
מנהל רשות המסים ערן יעקב, ציין בכנס השנתי לשנת 2022 של לשכת יועצי המס.
"יש הרבה מאוד תוצאות מהמידע שמגיע לרשות המסים מחילופי המידע בהסכמי ה-FATCA וה-CRS. הרבה מאוד תוצאות. חלק מהתוצאות אתם תראו כבר מחר או מחרתיים. אנחנו נוציא מחר (31 באוקטובר 2022 א.כ.), מאות מכתבים לאנשים שיש להם חשבונות מעבר לים".
כמו כן, ציין מנהל רשות המיסים: "יש כ-88 מדינות עם נתונים שמעבירים לנו עד ספטמבר בכל שנה, והרבה פעמים קורה שעוד קודם המדינות מדווחות לנו, אז יצאו מאות מכתבים כבר השבוע לאותם אלה שבאופן פוזיטיבי אנחנו נבקש מהם דיווחים. אנחנו פותחים להם תיק". (הכוונה לפתיחת תיק ברשות המיסים א.כ.).
עוד הוסיף וציין מנהל רשות המיסים: "השבוע נפנה למאות שאנחנו אומרים להם: 'פתחנו לך תיק', וזה אומר שהוא צריך להגיש דוח. אם הוא לא מגיש דוח יש סנקציות. מה שצריך לעשות זה מיד לבוא להגיש דוח. ואני מציע לכולם מעל הבמה הזאת קודם כל לרוץ ולהגיש את הדוחות, ולעשות את זה שעה אחת קודם".
מבוא
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, נדרשים למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו נכנס בשנים האחרונות, יאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח, כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.
משרדנו מלווה, בוחן, ממליץ ומגיש בקשות לדיווח, לרשויות המס בישראל. משרדנו עוסק שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין - נוטריון ורואה חשבון שהתמקצעותו בנושא המיסים. למשרדנו ניסיון מוכח במדינות: שוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, רומניה, אוקראינה וקפריסין.
חשוב לזכור! הליך חיוב הדיווח בנוי כך שמעלימי המס בעצם נענשים בצורה כפולה. פעם אחת כאשר הם "נתפסים" ורשויות המס בישראל נוקטות כנגדם בסנקציות כלכליות ופליליות, בהתאם ל-חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 ובעיקר לאור תיקון 14 לחוק.
על פי התיקון האמור, אף עבירות מס נפוצות כגון מסירת דו"ח כוזב לרשות המיסים, עלולים להיחשב בנסיבות,כעבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.
מהאמור עולה כי החל מיום כניסת התיקון לתוקף, כל פעולה שתיעשה בחשבון בחו"ל שבו כספים שמקורם בהכנסות שלא דווחו כדין לרשות המיסים, עלולה להיחשב כעבירת הלבנת הון, שהינה עבירה חמורה יותר מעבירות המס השגרתיות, אשר העונש בצידה הינו מאסר של עד 10 שנים, וכן חילוטים וקנסות כבדים עד פי 20 מהקנסות הנהוגים לפי דיני המס, וזאת בשל ביצוע כל פעולה שהיא בכספים הלא מדווחים.
פעם נוספת, מעלימי המס נענשים על ידי המוסדות הפיננסים בהם ביקשו "להסתיר" את כספיהם. שכן הבנקים אינם ממהרים להסתכן בסנקציות שינקטו כנגדם וקבלת קנסות אסטרונומים. הבנקים מעדיפים "לחסל" חשבון אשר קיים לגביו חשד כי אינו דווח כראוי וכפועל יוצא למכור את הנכסים במחיר "הזול" והמזדמן.
תקן ה-CRS- והשלכותיו הצפויות
במהלך חודש מאי 2014, הצהירה מדינת ישראל במסגרת מפגש מועצה שהתקיים ב- OECDיחד עם 50 מדינות נוספות- כי תפעל ליישום תקן ה - .CRS סטנדרט ה- CRSהינו תקן אחיד שפותח על ידי ה- OECD - לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חלופי מידע המיועד לאכיפת מס בין מדינות. בהתאם לכך תדאג לביצוע שינויי ותיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי שלה. בחודש אוקטובר 2014 הודיעה מדינת ישראל כי יישום של חליפי מידע אוטומטיים, בהתאם לסטנדרט, יחל בסוף 2018.
על רקע חילופי המידע בין המדינות, השקיפות הגוברת, האמנות הבינלאומיות לשיתופי-פעולה ומדיניות ה OECD-לחשוף העלמות מס, ציין מנהל רשות המיסים דאז:
"זאת סביבת המס החדשה שלנו. המדינות הבינו שאם כל אחת עוזרת באמצעות הלנת קצת כסף אצלה בבנק להעלים מס במדינה אחרת, גם היא סובלת מכך. החלפת האינפורמציה בין מדינות היא הבסיס לדיווח התקין במישור הבינלאומי. זה הכלי האפקטיבי ביותר. כיום יש לרשות המסים תשתית של אמנות מס עם מדינות אחרות מאוד טובה, אבל עד היום חילופי המידע לפי האמנות האלה היו פר-תיק, ובאופן כזה קשה לייצר טיפול רוחבי במסה של העלמות המס. עכשיו אנחנו 'מפקסים' את עצמנו בלקבל רשימות בנקאיות נרחבות ולהצליב מידע על ישראלים בעולם. שיתוף הפעולה שהתהדק בין המדינות יגביר את המידע שיגיע לרשות המסים באשר למידע הפיננסי של תושבי ישראל בתאגידים פיננסים בשוויץ וכך תסייע באכיפה שוויונית של המס בישראל ותשלום מס אמת וצמצום ההון השחור."
הליך ה-CRSב- OECD- נעשה כהליך המשך "טבעי" ל- FACTA-האמריקאי, עליו אפרט בהמשך. באופן כללי, ה-CRS הוא חלק מ"מהפכת השקיפות", אשר מתרחשת בכל מדינות העולם, לרבות ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי. נכון להיום, מעל 100 מדינות אימצו את תקן ה-CRS והצהירו כי הינן מעוניינות בהחלפת מידע- ישראל גם אימצה זאת.
חשוב להבין, כי ישראל, מיד עם יישום התקן, תקבל, באופן שוטף, מידע אודות חשבונות אזרחיה בחו"ל ובמקביל תמסור מידע על חשבונות תושביה, שהם בעלי אזרחות זרה. בהקשר זה חשוב לציין את דבריו (בעבר) של רו"ח בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים. לדבריו: "ישראלים רבים המחזיקים חשבונות בחו"ל בשווייץ, סינגפור, הונג-קונג או כל מקום אחר, לא מבינים שהמשמעות היא שבכל אותן מדינות נעשים בדיוק אותם הצעדים...למעשה גם אותם ישראלים שסגרו את החשבונות שלהם בחו"ל או שחתמו על טפסים 'לא מדויקים' לאותם בנקים, באשר להצהרת הנכסים בישראל, המידע בעניינם עומד להתקבל בצורה מסודרת בקרוב מאוד ברשות המסים (בישראל א.כ.) כחלק מאותה עסקה בדיוק, והרשות תפעל נגדם נמרצות".
העברת מידע: הפאניקה בבנקים – העברת מידע וסגירת חשבונות
UBS – הבנק הגדול בשוויץ הודיע (בעבר), ללקוחותיו הישראלים כי "בכוונתו להשיב את כל הכספים שברשותו (לאחר מכירת ניירות הערך, מט"ח, יהלומים ומטילי זהב הנמצאים בכספות הבנק), בהמחאה בנקאית ללקוח על מנת שיעבירו לבנק אחר, שלאחריה ייסגר החשבון ותחסם המשך הפעילות.
מנוסח המכתב שנשלח ללקוחות נראה ש־UBS איבד את סבלנותו. הבנק מדגיש במכתב כי "לא יהיה אחראי על אובדן רווחים שיתרחש כתוצאה מהפסקת השירותים". כלומר, שמבחינתו מוכן הבנק למכור למשל תיקי ני"ע במחיר הנמוך משווים המוערך – העיקר להנזיל את הכספים בהקדם ולהחזירם לבעל החשבון שלא הצהיר ששילם מס על הנכס.
יתרה מזאת, הבנק מעמיד 3 אפשרויות להעברת הכסף ללקוח. כאופציה ראשונה ניתן להשאיר את הכסף בבנק, בצורת המחאה, לזמן מסוים. לחלופין, ניתן להעביר את ההמחאה לבנק אחר, בהתאם לבקשת הלקוח – כמובן לא UBS או מי מקבוצתו. כאן, חשוב לציין כי לא מובן מאליו כי בנק אחר יקבל כסף זה, שוב, לאור עליית השקיפות. האופציה השלישית, הינה הבעייתית ביותר, שכן ההמחאה תשלח ללקוח בדואר – במקרה זה, תקנות מכס עשויות לדרוש את חשיפת הסכום ופרטי הלקוח, כך שלמעשה האנונימיות נשללת.
בנק ההשקעות שוויצרי נוסף, ה UBP -הודיע ללקוחותיו הישראלים, שאם לא יוכיחו כי קיים דיווח, לרשות המסים בישראל על הכספים אשר בחשבונותיהם, תיק ההשקעות של הלקוח יימכר, והכסף יופקד בחשבון שאין לו גישה אליו, הבנק יתחיל לממש בעצמו את הנכסים בבנק והכספים יוקפאו.
מאמרם של תומר גנון ועמרי מילמן בעיתון כלכליסט, (בעבר), מציג היטב את המהלך:
ממכתב ששלח UBP ללקוחות הישראלים שלא הצהירו עדיין על תשלום מס והגיע לידי "כלכליסט" עולה ש־UBPמציע לקשר אותם למומחי מס בישראל. "אם אתה לא מעוניין בשירות זה, או לא שלחת ראיות בכתב לתשלום מס, אנא העבר לנו הנחיות לסגירת חשבונך או נכסיך עם פרטים לגבי המוטבים (...) עם עדיפות לבנק בארץ המוצא של בעל החשבון, ואם לא אז לבנק הנמצא ב- OECD"
לקוח שלא יספק את ההצהרה הנדרשת על תשלום מס או לחלופין יסגור את החשבון בUBP-חשבונו יוקפא. תיק ההשקעות של הלקוח יימכר, והכסף יופקד בחשבון שאין לו גישה אליו. כמו כן, כל הפקדה תידחה ותוחזר ללא מתן הודעה לשולח, לא יתאפשר למשוך מזומנים, ניירות ערך או זהב ולא יינתן אשראי ."בהיעדר הנחיות לסגירת החשבון, יכול הבנק למכור את הנכסים ללא הודעה מוקדמת ובלי להתחשב בבקשות קודמות לגבי אופי הניהול ,"נכתב בהודעה של הבנק. הבנק מוסיף כי הפעולות יינקטו בלי לקחת בחשבון הפסדים הנובעים מתנודות השוק או המרות מטבע.
הצעדים החד-צדדיים שמאיימים לנקוט הבנקים נובעים מחשש שמדינות המוצא של לקוחותיהם יפתחו נגדם חקירות פליליות על סיוע והלבנת הון באמצעות החשבונות הסודיים שבניהולם.
חקיקת ה-FATCA של ארה"ב
במסגרת המאבק האינטנסיבי של ממשלת ארה"ב במעלימי המיסים בכל העולם, הגביר הממשל האמריקאי בראשות הנשיא אובמה את מאמצי גביית המיסים. הדבר נובע מן הגירעון הגבוה ומן המשבר הפיננסי האופפים את ארה"ב. במסגרת המאמצים הללו, נדרשו כל הבנקים או המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם, לבדוק את זהותם של לקוחותיהם, על מנת לברר אם אלה תושבי ארה"ב. המטרה היא לחייבם בדיווח על חשבון הבנק ועל נכסיהם, לרשות המיסים הישראלית כדי שזו תדווח לרשות המיסים בארה"ב.
הסכם ה-FATCA, מסדיר את דרך ההעברה של המידע מרשות המסים הישראלית לרשויות המס של ארה"ב. את המידע ימסרו הגופים הפיננסיים בישראל. בנוסף, ההסדר קובע את הדרך ההפוכה בה יועבר המידע מרשות המס בארה"ב לרשות המיסים בישראל.
תושבי ארה"ב שלא יחשפו מידע אודות החשבונות אשר בבעלותם או בחזקתם בישראל, עשויים להיות חשופים לקנס של עד 50% משווי החשבונות. בנוסף, הם חשופים לאפשרות של חקירה פלילית וכתב אישום. גם מוסדות פיננסיים עלולים להיענש. מוסדות פיננסיים כגון בנקים, קרנות גידור וקרנות נאמנות, שלא ידווחו כנדרש, עלולים לספוג קנס בשיעור של 30% מהנכסים.
להרחבה בנושאחשבונות ונכסים בחו"ל, ראו מאמריי כדלהלן:
1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח;
2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס;
3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא: FATCA Foreign Accounts Tax Compliance Act -FATCA;
4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון;
5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח;
6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל;
7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון;
8.גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים;
9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים;
10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל;
11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון;
12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים;
13. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;
14. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;
15. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב;
16. צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר;
17. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס;
18. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן;
19. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן;
20. בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס;
21. חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל;
22.יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC;
23. רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC;
24. הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה;
25. רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי;
26. הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס;
27. ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאים –FATCA Foreign Accounts Tax Compliance Act; FATCA
28. מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ;
29. גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל;
30. קיבלת מכתב מהבנק בחו"ל? הבנקים מחו"ל מעבירים מידע לרשות המיסים.
31.- CRS - Common Reporting Standard תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים.
32. הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב.
33. גילוי מרצון: הימורים, הגרלות, פרסים, וזכיות.
34.מאסר וקנס כספי בגין כספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל שלא דווחו למס הכנסה בישראל.
35.רילוקיישן/ מס הגירה/ מס יציאה
36. הסוף להעלמת מיסים באמצעות חשבונות זרים: רשות המיסים החלה במעצרים בעקבות ה-CRS
37. קיבלת מכתב ממנהל החקירות ברשות המיסים בישראל טופס 0272 או 5329?
38. מקובלים, ידוענים, סלבס – הכינו את עצמכם, מתנות באירועים משפחתיים גם לרשותהמיסים
39. מזומנים בבית או בכספת, כספים עליהם לא שולם מס, גילוי מרצון במס מופחת.
40. מיסים - הליך גילוי מרצון - הפלילי הופך לתשלום אזרחי
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית כתובה וחתומה, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמרים או בסקירה דלעיל.הנושאים, המאמרים והסקירות, שצוינו לעיל, משתנים חדשות לבקרים ונתונים להחלטות ושינויים. לפיכך רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות הרשות או המוסד המטפל ושיקול דעתו, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן, בימים אלה מרצה באוניברסיטת חיפה,בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית", "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים" ו -"חשבונאות פיננסית וניהולית".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה,
Dr. Faculty ofLaw, University of Haifa, ISRAEL
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ- 30 שנים), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה, שד' פל ים 7, חיפה (סמוך לבניין בית המשפט).
פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04.
mail:cpa-adv-itamar@bezeqint.net
|
 |
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק |
כניסות 0 |
צפיות 144 |
|
