|
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
3.9 מתוך 5
|
|
היטל עובדים זרים [מיסוי כללי]
חלק ממאבקה של הממשלה בתופעת העסקת עובדים זרים, הוא השתת היטל על העסקתעובדים זרים בשיעור מהכנסת העבודה. המדובר בהכבדה נוספת על מי שמעסיקעובדים זרים, בין אם מדובר בעובדים חוקיים ובין אם מדובר בעובדים שאינםחוקיים. שיעורי ההיטל על מעסיק עובדים זרים הם כדלקמן:
שיעור היטל על העסקת עובדים זרים מסויימים (בשיעור מהכנסת העובד)[1]
עד 2005
2009-2006
2010
2011
מ-2012 ואילך
כללי
8%
10%
20%
20%
20%
בענף החקלאות
8%
10%
10%
10%
10%
בענף המסעדות האתניות
8%
10%
10.75%
13.75%
15%
בענפי התעשייהוהבניין
8%
10%
15%
15%
15%
החוק העיקרי המכביד על העסקת עובדים זרים הוא חוק עובדים זרים (איסורהעסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991[2] (להלן - חוק עובדיםזרים). החוק האמור מטיל חובות מחובות שונים על מעסיקים המעונינים להעסיקעובדים זרים. כך, על המעסיק מוטלות, בין היתר, החובה לקבל אישור העסקהמשירות התעסוקה, עליו להפקיד ערובה להבטחת מילוי חובותיו, מוטלת עליו חובתדיווח בקשר לשכר העובד ותנאיו הסוציאליים, עליו לשלם אגרה עבור אשרת העובדהזר וכן עליו להפקיד כספים בקרן לעובדים זרים[3]. על המעסיק מוטלות חובותנוספות כלפי העובד הזר עצמו. כך, עליו לכרות עם העובד הזר חוזה עבודה בכתבבשפה המובנת לו, עליו להסדיר ביטוח רפואי לעובד, לדאוג למגורים הולמים שלהעובד, וכיוצא באלה. כל זאת, בנוסף לקנסות המוטלים על מי שמעסיק עובדיםזרים ללא אישור או עובדים זרים לא חוקיים.
הוראת חוק נוספת המכבידה על העסקת עובדים זרים במשק הבית מצויה בתקנותמס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג?1993. באותן תקנות מצויהההוראה המטילה חובה (החל מיום 19.6.03) לנכות מס במקור מעובדים כאמור, פרטלעובדים יומיים שעבדו במשק בית פרטי פחות מ-18 יום בחודש[4]. מלבד עצםהניכוי במקור, מטילה הוראה זו גם חובת דיווח על העסקת העובדים. אי קיוםההוראות האמורות הופך את המעסיק לעבריין מס.
ההיטל, שמקורו בתוכנית החירום הכלכלית, מטרתו להקטין את היתרון היחסישבהעסקת עובד זר, במשכורת נמוכה, ולגרום למעבידים להעסיק דווקא תושבי ישראלובכך להשפיע על הקטנת האבטלה.
ההוראה האופרטיבית המטילה את חובת תשלום ההיטל מצויה בסעיף 45 לחוקהתכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניותהכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן - החוק, או חוקההיטל). הסעיף האמור קובע, שמעסיק חייב בהיטל בשיעור שנקבע מסך כל ההכנסהששילם בשנת המס לעובד זר. סעיף 45(ב) לחוק קובע, שההיטל לא ינוכה, במישריןאו בעקיפין, משכר העובד.
לעניין החוק אומצה הגדרת "עובד זר" מחוק עובדים זרים. קרי, עובד זר הואעובד שאינו תושב או אזרח ישראל. אולם, מהגדרה זו מיעטו המקרים הבאים בהםלא יוטל ההיטל:
1. עובד זר שהוא תושב רצועת עזה או יריחו או תושב האזור.
2. עובד זר המועסק כדין בישראל שהוא אזרח במדינה הגובלת בישראל (מירדן,לבנון או ממצרים), היוצא את ישראל בתום יום העבודה, למקום מגוריו באותהמדינה;
3. עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי.
במסגרת תיקון מספר 7 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל[5], נקבע כי הכנסתעובד זר לפי סעיף 2(2) לפקודה, שהופקה באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מסהכנסה, תיחשב כהכנסה שהופקה בישראל. כלומר, השאלה האם ישראלי העסיק עובד זרבישראל או באזור, אינה מעלה ואינה מורידה בנוגע להיטל על העסקת העובד.בשני המקרים יושת ההיטל.
באשר לטיפול סיעודי, הפטור יינתן בין אם העובד מועסק ישירות על ידי מקבלהטיפול ובין אם על ידי חברת כוח אדם או בית חולים ובלבד שהוא עוסק בטיפולסיעודי. כמו כן, הפטור יינתן אך ורק אם העובד מועסק כדין. קרי, העובד מחזיקבאשרת עבודה תקפה ובידי המעביד אישור משירות התעסוקה המתייחס לאותו עובדספציפי. ההכנסה שלפיה מחושב ההיטל היא כל הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה(הכנסת עבודה) שמקבל העובד הזר מהמעביד. "מעסיק" שעליו מוטל ההיטל הוא כלמי שמשלם הכנסה לעובד הזר, או אחראי לתשלומה. ההיטל מושת גם על מעסיק שדינולעניין תשלום מסים כדין המדינה. ההוראה בדבר הפחתת עלויות מעביד לפי סעיף12 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 אינה חלהעל היטל העסקת עובדים זרים, שכן אין ההיטל נחשב למס הכנסה, למרות סעיף44(ב) לחוק ההיטל.
לעניין הוראות הפקודה, ההיטל ייחשב לכל דבר ועניין כאילו היה תשלום שישלנכותו במקור מהכנסת העובד. זאת, על אף שההיטל מוטל על המעסיק ולא עלהעובד, ולמעסיק אף אסור לקזז את ההיטל האמור מהכנסת העובד. כך, על המעסיקלהעביר את ההיטל [6]לפקיד השומה במועדים שבהם עליו להעביר את המס שהוא מנכהבמקור מעובדיו. בטופס 102 יש למלא את הפרטים על ההיטל המסווג בסוג ניכוי109. כמו כן, כל הוראות הפקודה בדבר דיווח, גביה ועונשין החלות על ניכויבמקור יחולו על המעביד, ויראו מעביד שלא שילם את ההיטל האמור כאילו ניכה מסבמקור ולא העביר אותו לפקיד השומה. שר האוצר מוסמך להתקין תקנות לביצועההוראות האמורות.
יצוין, שבחוק לא נקבעה כל הוראה האוסרת על התרת ההיטל כהוצאה. לכן, נראהשהוצאה זו מותרת בניכוי ככל הוצאה אחרת המשמשת לייצור הכנסה כקבוע בסעיף17 רישא לפקודה[7].
לא ברור מדוע לא השתמש המחוקק במס המעסיקים הקבוע כבר בחוק (ובינתייםהוא מוקפא) בכדי להשית את ההיטל האמור, אלא העדיף לחוקק הוראות חוק חדשותלצורך זה.
נראה, שאת מרבית ההכבדות המפורטות לעיל ובפרט את חובת תשלום ההיטלהאמור, ניתן לעקוף במקרים גבוליים על ידי העסקת העובדים הזרים כקבלני משנהעצמאיים ולא כעובדים[8]. קרי, במקרים שהעניין מתאפשר, עדיף למעסיק לשכור אתשרותיהם של העובדים הזרים לתקופות קצרות כקבלני משנה ולא כעובדים[9].לעתים כרוכה העסקת עובד זר בביצוע עבודה שבחלקה בישראל ובחלקה בחוץ לארץ.במקרה זה יש לקחת בחשבון את עלות ההעסקה בישראל הכרוכה בתשלום היטל לעומתהעסקת העובד הזר בחו"ל שאינה כרוכה בתשלום היטל.
בפסק דין טלרום משאבי אנוש בע"מ[10] התעוררה השאלה מהי משמעות "תושב"לעניין חוק ההיטל? כלומר, אם מדובר במועסק שהוא תושב ישראל על פי הפקודה,הריהו יוצא מהגדרת "עובד זר" ולא חל היטל העסקת עובדים זרים על מעבידו.בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים) הגדרת "עובד זרהיא: "'עובד זר' - עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה." הביטוי "תושב"בהגדרה זו שאינו מוגדר במקום אחר בחוק עובדים זרים וגם לא בחוק ההיטל.
בית המשפט קבע שעל פי דברי ההסבר להצעת חוק עובדים זרים מתייחס החוקלעובדים זרים כמי שאינם תושבי ישראל והם שוהים בארץ מכוח חוק הכניסה לישראלובשל כך נדרש מעבידם להבטיח את מגוריהם ההולמים, טיפול רפואי ראוי וכדומה.לו היה העובד הזר תושב ישראל, לא היה נדרש לאשרה ורישיון ישיבה לעובד זרלפי סעיף 2(ג) לחוק הכניסה לישראל.
בין מטרות חוק ההיטל ניתן למצוא את צמצום הגרעון הממשלתי, ההוצאההממשלתית והציבורית והחוב הלאומי. בדברי ההסבר לחוק ההיטל נאמר ש"עלותהעסקת עובד זר נמוכה מעלות העסקת עובד ישראלי. כדי להקטין את התמריץ להעסיקעובד זר, מוצע לחייב כל מעסיק של עובד זר בהיטל בשיעור של 15% מסך כלהכנסת העבודה ששילם לעובד הזר."
בתיקון לחוק ההיטל נאמר עוד:
"גם לאחר הטלת ההיטל האמור נותרה עלות העסקת עובד זר נמוכה באופןמשמעותי מעלות העסקת עובד ישראלי. נוכח הגידול המתמיד במספר דורשי העבודהובקצבאות שאלו מקבלים מהמוסד לביטוח הלאומי, קיים צורך לצמצם את הפער ביןעלויות ההעסקה כאמור כדי לשפר את סיכוייהם של דורשי העבודה הישראלים להשתלבבשוק העבודה."
בהגדרת "תושב" בפקודה עומד חיובו במס על הפרק אולם בענין ההיטל החשובהוא חובות המעסיק בקשר עם תנאי מגורים הולמים, שירותים רפואיים וכדומה. כמוכן, חוק ההיטל מניח שאין הוא תושב ישראל. כמעט כל העובדים הזרים שוהים מעל183 יום וקבלת פרשנות המערערת יסכל את מטרת חוק ההיטל.
כל חוק עם הגדרותיו, וכך גם במקרה של הגדרת "תושב" הפרשנות משתנה מחוקלחוק (חוק ההיטל, פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, חוק עידוד השקעות הוןוכו').
בעניין רצון ואחרים[11] התעוררה השאלה אם העובדים הזרים אינם נחשבים לתושבי ישראל ובתור שכאלה אין מעסיקיהם חייבים בהיטל.
בית המשפט ציין שהמחוקק פועל נמרצות במטרה לייקר עלות העסקתם של עובדיםזרים ? קרי, עובדים שעל מנת להעסיקם בישראל יש לקבל היתר מכוח חוק עובדיםזרים.
העובד הזר מגיע לישראל על מנת לעבוד בה ושהייתו בה ? גם אם נמשכת מספרשנים ? אינה הופכת אותו למי שאינו "עובד זר". הרציונל בחוק עובדים זרים הואברור: זכות היסוד לשבת בישראל ולעבוד בה, מוקנית למי שהוא אזרח או תושב שלהמדינה. בישראל, הזכות להיכנס למדינה לשבת ולעבוד בה איננה מוקנית לכל מישחפץ בכך. הכניסה, השהות והעבודה בישראל, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, הןזכות המוקנית רק למי שהינם אזרחי המדינה ותושביה, או ליהודים על פי חוקהשבות או למי שקיבל היתר מיוחד כגון עובד זר. הפרשנות לפיה יש לפנות לפקודתמס הכנסה על מנת להגדיר את המונח "תושב" בחוק עובדים זרים מחוסרת היגיוןבנסיבות העניין ויש בה כדי להחטיא את כוונת המחוקק.
נדחתה טענת המערערים לפיה בהתאם לסעיף 44(ב) לחוק ההיטל[12], יש לפרשו לפי פקודת מס הכנסה וזאת מהסיבות הבאות:
א. בסעיף 44(א) לחוק ההיטל נאמר מפורשות, כי עובד זר יהיה כהגדרתו בחוק עובדים זרים ולא כאמור בפקודה;
ב. בסעיף 48א לפקודה קיימת הגדרה למושג "עובד זר", כדלקמן: "... כהגדרתובחוק עובדים זרים... אף אם רואים אותו כתושב לענין פקודה זו". כלומר, יתכןמצב של "עובד זר" שהוא "תושב ישראל" לפי הפקודה.
ג. לו רצה המחוקק לקבוע כי הוראות פקודת מס הכנסה יתייחסו לשאלה האם עלהמעסיק לשלם את ההיטל אם לאו, חזקה עליו שהיה עושה כן במסגרת פקודת מסהכנסה.
ד. במסגרת סעיף 44(א) לחוק ההיטל, החריג המחוקק מתחולת החוק קבוצותייחודיות. אילו רצה המחוקק להחריג את סוג העובדים שהעסיקו המערערים מתחולתההיטל, חזקה עליו שהיה עושה זאת במפורש, כשם שעשה זאת לגבי קבוצות עובדיםאחרות.
אשר על כן, בית המשפט אימץ את עמדת פקיד השומה לפיה העובד הזר אינו בעלמעמד של תושבות. את "שאלת התושבות" של עובד זר, יש לבחון לפי הוראות הדיןהמסדירות את מעמדם של אלו שזיקתם לארץ ארעית, בהתאם לחוק הכניסה לישראל וכןבהתאם לחוק עובדים זרים והקריטריונים שבהם. התוצאה היא שעובד זר, המועסקבישראל מכוח חוק עובדים זרים ומקבל היתר לשהייה מוגבלת בישראל על פי חוקהכניסה לישראל ? איננו תושב.
[1] ראו עמוד 419 באוגדן חיקוקי מסים.
[2] להרחבה בעניין החוק האמור ראו מ. כהן דיני עבודה (כרך ב') בהוצאת המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ בעמוד 3601.
[3] שר התעשיה המסחר והתעסוקה מוסמך להקים, בהסכמת שר האוצר, קרן לעובדים זרים.
[4] ככלל, אדם המעסיק עובד במשק ביתו הפרטי במשך פחות מ-18 יום בחודש (למשל, עוזרת בית) פטור מלנכות לעובד מס במקור.
[5] בתחולה מיום 2.12.2004, ס"ח 1963, 2.12.2004, 31.
[6] ראו מ' כהן אוגדן "תכנוני מס" עמ' 1391 בנושא "העתקת העבודה לחו"ל" וכן באתר המשפטי מסטקס.
[7] ראו מ' כהן דיני מסים בהוצאת המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ עמוד 2121.
[8] חשוב לציין, שבמקרה והעובד הזר (המשמש כקבלן משנה) אינו עוסק ואינויכול להוציא חשבונית מס, על המשלם (שהוא עוסק) מעל סכום שנקבע לשלם בשיקשהוא חתום עליו ולרשום בו שהתשלום למוטב בלבד. זאת, מכוח סעיף 47א לחוק מסערך מוסף, התשל"ו-1975.
[9] יודגש, שהמבחן האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים (וכנגזר מכךהאם ההכנסה של המועסק היא הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה) אינו תלוי בהגדרתהצדדים (להגדרה זו חשיבות מועטה בלבד), אלא המבחנים לקוחים מדיני העבודה.להרחבה בעניין זה ראו מ. כהן דיני מסים בהוצאת המכון למסים וליעוץ כלכליבע"מ בעמוד 205 ואילך.
[10] עמ"ה 1061/07 טלרום משאבי אנוש בע"מ נ' פ"ש ת"א 5 (27.11.08), האתר המשפטי מסטקס, שבו נידונה משמעות "תושב" לעניין חוק ההיטל.
[11] ע"מ 37101-10-11 רצון ואח' נ' פקיד שומה (16.09.14), האתר המשפטי מסטקס.
[12] סעיף 44(ב) לחוק ההיטל קובע:
"44. הגדרות ופרשנות
...
(ב) לכל מונח בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת".
מתוך אוגדני לקסיקון במסים פרטים לחץ כאן
למעבר לאתר המחבר לחץ כאן
|
 |
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק |
כניסות 0 |
צפיות 2154 |
|
