משתמשים
1103
 
 
קטגוריות
62
 
 
מאמרים
7435
 
פתח דף נחיתה בניית אתרי תדמית לעסקים    

רילוקיישן חדש

 
פורסם ב 16/11/2017
 
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר 4.5 מתוך 5
 

a onmousedown="c(7930);" target="_blank" href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/rylwqyysn-hds">רילוקיישן חדש

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאותוניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

מבוא: פרסום חדש של מס הכנסה – החמרה עם עובדי הרילוקיישן
לאחרונה פרסמה החטיבה המקצועית של רשות המיסים, החלטה חדשה בנושא עובדי הרילוקיישן. החלטה זו נועדה להחליף את ההחלטה הקודמת, משנת 2014. ההחלטה מחודש נובמבר 2017, קובעת תנאים לפיהם העובדים יוכלו לעבוד בחו"ל, לשלם מס בחו"ל ולא לשלמו בארץ ולא להיפגע בדרישות מס "מנופחות" במועד חזרתם ארצה.
ההחלטה מסובכת ו"עמוסה" בדרישות, תנאים ומועדים בהם, האזרח המבקש להפסיק לשלם מס בישראל, צריך לעמוד. מדובר בהחלטה שברובה "מקשה" עם האזרח וביחד עם תיקון 223 לפקודת מס ההכנסה (בו אדון בהמשך) מקדמת את הרחבת חובת הדיווח ואת הרחבת בסיס המס.
"רילוקיישן" מהו
רילוקיישן הינו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך התמקמות במדינת התושבות האחרת. תושב ישראל, אשר עשה רילוקיישן לחו"ל, ייחשב עדיין לתושב ישראל לצרכי מס, דבר אשר יחייב אותו בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות משפטיות על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הינה החבות במס ותשלומי המס שעל תושב ישראל העובד בחו"ל לשלם למדינה בגין הכנסותיו בחו"ל.
רילוקיישן: החלטת מיסוי 2519/17 של רשות המסים בישראל
ההחלטה שבנידון, מרחיבה את בסיס המס ונוקטת באותו הקו של תיקון 223 לפקודת מס הכנסה – מגמה "המחמירה" עם הנישום.
ההחלטה דנה בעובדי הרילוקיישן בלבד, הנשלחים לעבודה על ידי חברה תושבת ישראל לחברותהקשורות, במדינות החתומות עם מדינת ישראל על אמנות למניעת כפל מס.
ראוי לציין כי הלכה למעשה ביטלה ההחלטה את הלכת ספיר ו"סגרה כל פרצה" שהייתה לנישום בהקשר של פיצול התא המשפחתי. ההחלטה קושרת בקשר הדוק את מעבר בני המשפחה לחו"ל לניתוק הזיקה ממדינת ישראל וכפועל יוצא הפסקת המיסוי על ידה.
"בית קבע"
ההחלטה מכירה ב-3 מצבים למועד הניתוק, כאשר אלה מושפעים ישירות מקיום או העדר "בית קבע", השייך לנישום בארץ ובחו"ל. בהקשר זה חשוב להדגיש כי "בית קבע", בהתאם להגדרה בס' 3.1.1 להחלטה, אינו יכול להיות בית מגורים ארעי, דהיינו מלון או דירת נופש בחו"ל לא תסייע לנישום בהקשר זה, גם אם התגורר בה זה מכבר.
המצב הראשון מוגדר בסעיף 3.1.2 (א), אשר עוסק במי שיש לו בית קבע בחו"ל ואין לו בית קבע בישראל. הסעיף קובע חלופות למועד ניתוק במצב זה:
1. יום המעבר של העובד לחו"ל;
2. יום מעבר בני-משפחתו לחו"ל (בן/בת זוג וילדים מעל גיל 18);
3. יום קבלת אישור התושבות מרשויות המס של המדינה הזרה;
4. תום שישה חודשים מהיום בו החל להתגורר העובד בבית מגורים.
חשוב לציין כי המועד יקבע לפי החלופה המאוחרת. בהקשר זה לא ברורה תרומתה היחסית של חלופה מס' 1 לאור חלופה מס' 4, שכן קשה לתאר מצב בו העובד יתגורר בבית מגוריו (בחו"ל) במשך 6 חודשים אך לא יעבור לחו"ל. עוד יש לציין כי ההחלטה מחייבת את בני-המשפחה להימצא שנתיים וחצי מתוך השלוש, יחד עם הנישום בחו"ל. לפיכך, קשה לתאר מצב בו אחת החלופות תתקיים מאוחר מחלופה מס' 4.
מן האמור לעיל נובע כי הלכה למעשה, נישום שיש לו בית קבע בחו"ל ואין בישראל, ימוסה על-ידי מדינת ישראל למשך כ-6 חודשים לפחות.
המצב השני מוגדר בסעיף 3.1.2 (ב), אשר עוסק בנישום שיש ברשותו בית קבע בישראל ובחו"ל וקובעחלופות למועד הניתוק:
1. תום 12 חודשים מהמועד המאוחר בסעיפים קטנים 1-2 של ס' 3.1.2 (א) לעיל;
2. תום 6 חודשים מהמועד המפורט בס' קטן 4 שבס' 3.1.2 (א) שלעיל;
3. היום בו הפך לתושב זר במדינה הזרה בכפוף לקבלת אישור תושבות.
מהסעיף ניתן להבין בנקל כי תושב ששומר על נכסו בישראל מקבל תנאים טובים פחות, שכן לנישום כזה מתווספת חצי שנת המתנה נוספת על החלופות של הנישום באפשרות הראשונה. לפיכך ובהתאם למה שהוסבר לעיל, לרוב, פרק הזמן בו ימשיך להיות ממוסה גם בישראל יגיעה לשנה לפחות – פרק זמן לא קצר כלל וכלל לנישום שעושה רילוקיישן ל-3 שנים (הרף התחתון של ההחלטה).
המצב השלישי, מוגדר בס' 3.1.2 (ג), אשר עוסק במי שאין לו בית קבע לא בארץ ולא בחו"ל. סעיף זה קובע כי הפסקת המיסוי בישראל תעשה בתחילת שנת המס העוקבת. דהיינו הנישום ימשיך לשלם מס בין 1 ל-11 חודשים.
חשוב לשים לב כי ההחלטה אינה דנה במצב בו לנישום יש בית בישראל אך אין בית בחו"ל. כמו-כן, על פניו, מבין האפשרויות הקיימות המצב בו יש שני בתים נראה כ"גרוע ביותר" עבור הנישום. קשה להאמין כי כל אדם המעתיק את חייו לחו"ל למשך שנים בודדות ייפרד מנכסיו בארץ ולכן ניראה כי המגמה היא החמרה עם הנישום וצמצום תקופת הפטור רק לשנתיים מתוך השלוש.

הלכת ספיר: פיצול התא המשפחתי וירידת כוחו של המבחן הטכני
בפרשת ספיר (ע"א 4862/13) עלתה השאלה האם יכול להיחשב ספיר כמי שניתק את זיקתו לישראל, לאור העובדה כי אשתו וילדיו נשארו בארץ וכן לאור העובדה שנהג לבקרם לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו במבחן הטכני.
מיכאל ספיר, עבר בשנת 1994 לסינגפור עם משפחתו וחיי עימם שם עד לשנת 1998. בשנת 1998 חזר עם משפחתו ארצה. בשנת 2001 חזר לסינגפור מטעם עבודתו ומשנת 2002 הפך לתושב קבע בסינגפור וחיי שם במשך 10 שנים. הבעיה כאמור הייתה שמשפחתו, אשר כידוע נבחנת במבחן מרכז החיים, נשארה בארץ. מעבר לקבוע בחזקה שבחוק (כך, למשל, אחת החלופות בחזקה קובעת כי תושב ישראל הוא מי ששהה בישראל 183 יום בשנת מס ויותר ואילו ספיר, רק בשנת 2001, שהה בארץ במשך 224 יום).
בית המשפט המחוזי בחן את הסוגיה לאור המבחן המהותי וקבע כי הזוגיות שבה בחרו הוא וזוגתו אינה יכולה ללמד באופן חד-משמעי על העדר זיקתו לסינגפור, והעובדה שהינם נשואיים אינה יכולה לשמש משקל נגד כנגד כל שאר הזיקות.
החלטה זו, אושרה בהמשך גם בבית המשפט העליון. כבוד השופטת חיות קבעה כי על אף ש"חיי משפחה משותפים" הם נתון משמעותי במבחן מרכז החיים, אין הם הנתון המכריע, שכן יש לקחת בחשבון כי משפחות יכולות לבחור לחיות גם אחרת.
מן האמור לעיל ניתן להסיק שתי מסקנות הרלוונטיות לענייננו. ראשית, למבחן המהותי יש עדיפות על המבחן הטכני. בנוסף לכך, ברור כי העברת התא המשפחתי לחו"ל אינה חזות הכל, אלא רק מרכיב מיני רבים במבחן המהותי.

החיוב להעברת התא המשפחתי: שלילת הלכת ספיר
כפי שהוסבר לעיל קיים קשר הדוק בין יום ניתוק התושבות ליום מעבר המשפחה למדינה הזרה, שכן הסעיף קובע שהמועד יקבע "לפי המאוחר שבהם", דהיינו, כל עוד המשפחה לא עברה, הזיקה לא נותקה. קביעה זו סותרת באופן ברור את הלכת ספיר ובעצם מגבילה את מבחן "מרכז החיים" לרכיב הזיקה המשפחתית.
כמו כן, ס' 3.2 להחלטה – קביעת ניתוק התושבות – הסדר מס, קובע בלשון חד משמעית כי הנישום מחוייב להתגורר בבית הקבע שלו ביחד עם בן זוגו וילדיו מתחת לגיל 18. בהמשך הסעיף, יש התייחסות להעדר בית קבע והפניה לסע' 3.1.2 (ג) לעיל, אך אין התייחסות להעדר העברת התא המשפחתי לחו"ל. מכך ניתן להסיק כי בעוד ש"בית קבע" היא תנאי חשוב אך לא הכרחי, העברת התא המשפחתי מהווה תנאי הכרחי – דרישת סף נוקשה.
יתרה מזאת, ס' 3.1.4 להחלטה, העוסק במועד החזרה קובע כי די שפרט אחד מהתא המשפחתי (הנישום עצמו, בן זוגו או מי מילדיו מתחת לגיל 18) ישוב ארצה כדי שהניתוק יסתיים. נוסף על כך, סעיף זה גם קובע כי על משפחת הנישום להתגורר עמו בחו"ל לכל הפחות למשך 30 חודשים (שנתיים וחצי). קביעה זו, מדגישה שוב, שהעברת התא המשפחתי הוא תנאי בל יעבור.
ההקלה היחידה בהקשר זה, וככל הנראה ההקלה היחידה שהחלטה זו מעניקה לנישום, בהשוואה למצב המשפטי הישן, נמצאת בסעיפים 3.2.3 ו-3.2.4 העוסקים במספר הימים בכל שנת המס, בהם ניתן לנישום ולבני משפחתו לשהות בארץ. הנישום מקבל הקלה של 10 ימים, שכן ההחלטה הקודמת חייבה אותו בעד 65 יום בארץ והנוכחית בעד 75 יום ואילו בני משפחתו, זוכים בצורה דומה, להקלה של 5 ימים, כך שיוכלו לשהות בישראל 85 ימים בלבד.
משך השהות בחו"ל
ההחלטה קובעת כדרישת מינימום, כי הנישום ישהה בחוץ לארץ במשך 3 שנים לפחות (ראה למשל, ס' 3.1.4 להחלטה). דרישה זו אינה חדשה, אמנם חשוב להזכיר כי דרישה זו זכתה בעבר לביקורת מצד בית-המשפט וניתנו החלטות כנגדה. בניגוד מוחלט לכך, הדרישה חודשה בהחלטה החדשה ונכון להיום מהווה דרישת סף.
הפרת דרישות ההחלטה: אחריות העובד
שינוי נוסף שחל בהחלטת 2017 לעומת ההחלטה הקודמת, משנת 2014, נוגע לאחריות בעת הפרת ההחלטה. ההחלטה הנוכחית, מעבירה במידה רבה את האחריות לעובד. בעבר, בעת ההפרה מי שנדרש לשלם את המס הייתה החברה ואילו היום רוב האחריות להפרה תושט על העובד (השוו, למשל, ס' 4.7 בהחלטה משנת 2014 לעומת ס' 4.6 בהחלטה הנוכחית).

לסיכום, לאור כל האמור לעיל, ניתן לומר בבטחה כי ההחלטה החדשה מקדמת את הרחבת בסיס המס, שוללת כל "פרצה" שעמדה בפני עושה הרילוקיישן קודם לכן ובהחלט "מקשה" על האזרח כנישום.

תיקון 223 לפקודת מס ההכנסה
במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה גם במקרים בהם החזקה הכמותית (המבחן הטכני) אשר מופיעה בפקודת מס ההכנסה מתקיימת. כלומר, בפועל, נטל ההוכחה מתהפך, שכן בהתאם לתיקון הנישום חייב לדווח למס הכנסה ולהוכיח כי החזקה נכונה לגביו, וזאת באמצעות צירוף מסמכים התומכים בטענתו, אם יש מסמכים כאמור, מבלי לגרוע מחובת הדיווח של תושב חוץ על הכנסות מישראל.
הערה:המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty ofLaw, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים7, חיפה,
פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04
e-mail:cpa-adv-itamar@bezeqint.net

אהבתם את המאמר ?
תנו לייק
כניסות
0
צפיות
363
 

מאמרים נוספים מאותה קטגוריה

 
מהו ליטיגטור ואיך להיות ליטיגטור מקצועי
קודם כל חשוב להבהיר שהמילה ליטיגציה משמעותה היא התדיינות. הליטיגטור הוא עורך דין בדרך כלל, ובישראל גם טוען רבני, שתפקידם לטעון בבית המשפט.
לפני 4 שנים 10 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי ElaD!234
לא כולם מתגייסים
ישנם מצבים שבהם לא כל ישראלי ניגש אל השירות הצבאי מכל מיני סיבות, וכאן ישנו הסיוע של עורך דין צבאי לצאת מהצבא
לפני 1 שנים 6 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי לירן לי
איך לשון הרע בא לידי ביטוי בפייסבוק?
האינטרנט הביא עמו המון דברים טובים אבל גם כמה דברים מעט פחות טובים. אחד מהם הוא הקלות בה כל אחד יכול לכתוב משהו או לפרסם תמונה הנוגעת לאדם אחר. בדרך כלל הדבר נעשה עוד לפני שחושבים על משמעות מה ששולחים לפומבי, ממהרים לפרסם והדבר זוכה לעתים לחשיפה עצומה בתוך רגעים ספורים.
לפני 1 חודשים 3 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
חוק טיבי – פיצוי כספי על ביטול או איחור בטיסה
רכשתם כרטיסי טיסה והזמנתם מלון, קניתם בגד ים חדש, לקחתם חופשה של שבוע מהעבודה ודאגת לבייביסיטר לילדים. אתם בהחלט מוכנים לחופשה מפנקת של בטן גב לחופי הים התיכון. היום הגדול הגיע ואתם מגיעים לשדה התעופה, עוברים את ביקורת הדרכונים ומבזבזים בדיוטי פרי בקטנה. עכשיו אתם מחכים לטיסה. ומחכים. ומחכים. ומחכים. ומבינים שיש בעיה והטיסה תתעכב עוד שעות ארוכות או אפילו בוטלה קליל.
לפני 1 חודשים 4 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
כסף זה עניין מסובך
זו הסיבה אשר מביאה אנשים לפנות אל עורך דין לענייני ירושה כדי להסדיר מראש את העברת הרכוש הזה אל הידיים המועדפות
לפני 1 חודשים 2 שבועות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי לירן לי

מאמרים נוספים מאותו משתמש

 
5329, דוח פרטים אישיים והצהרה על נכסים וחשבונות בארץ ובחו"ל, ישראלי בארה"ב:
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב יישום הסכם ה- ,FATCAאשר נחתם בין ממשלות ישראל וארה"ב ביוני 2014, אודותיו כתבתי במאמרי הרשומים מטה, החל לקרום עור וגידים. השבוע התקשרו אלי מספר לקוחות ואזרחים מזדמנים בעלי אזרחות אמריקאית, אשר קיבלו טופס 5329, ממחלקת המודיעין של רשות המסים בישראל.
לפני 2 שנים 1 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
שכר הדירה-מיסוי בגין טופס 5329 (1ח) - הצהרה על נכסים
מרבית האזרחים שקיבלו את טופס ההצהרה על נכסים, אינם בעלי תיק במס הכנסה. אזרח, אשר ברשותו תיק במס הכנסה, חייב לדווח בדו"ח השנתי על הכנסות ורווחים שצמחו למענו, בארץ ובחו"ל.
לפני 3 שנים 10 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
מבנה השכר
מבנה השכר מורכב משכר בסיס ומזכויות סוציאליות. לעיתים, מוטב לוותר על סכום שקלים מועט בשכר הברוטו לטובת הטבה סוציאלית אחרת, כגון: ביטוח פנסיוני (המבטיח יציאה לגמלאות בכבוד), ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות, אליה מפריש המעסיק סכום נאה, שאפשר לשחררו כעבור שש שנים. שכר ברוטו, יכול להתבטא בשכר בסיס גבוה או בשכר בסיס נמוך בתוספת עמלות, בונוסים או מענקים.
לפני 3 שנים 7 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
ציון ראוי לשבח על הצטיינות בהוראה – שנת לימודים התשע"ו
הננו שמחים להודיעך כי עפ"י הערכות הסטודנטים שהשתתפו בקורס "חש. ניהולי מתקדם" שניתן על ידך בסמסטר חורף תשע"ו, היה ציון המרצה הכללי שלך בין 12% הציונים העליונים מבין כלל ציוני המרצים בקטגוריה בה נכלל הקורס.
לפני 2 שנים 11 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
העלמת מס, עבירת מקור, הלבנת הון, גילוי מרצון, ד"ר איתמר כוכבי.
מעלימי מס ייחשבו כמלביני הון ורכושם יחולט ביום שלישי ה-29 במרס 2016 אישרה מליאת הכנסת, את הצעת החוקהקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.
לפני 2 שנים 11 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
 
 
רשימת משתמשים באתר    /    מאמרים    /    יצירת קשר    /    רילוקיישן חדש
רילוקיישן חדש
המאמרים באתר זה מועלים ע"י הגולשים, אם מצאתם תוכן בלתי הולם - צרו קשר איתנו לבירור הנושא.
מאמרים בדף זה שייכים לנושא עורכי דין , אם יש לך מאמר רלוונטי לתחום עורכי דין נשמח אם תוסיף אותו.
הזכויות בתכנים אלו שייכים לבעליהן. © אתר מאמרים ביז