משתמשים
1103
 
 
קטגוריות
62
 
 
מאמרים
7435
 
פתח דף נחיתה בניית אתרי תדמית לעסקים    

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן

 
פורסם ב 02/09/2016
 
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר 3.8 מתוך 5
 

a onmousedown="c(6558);" target="_blank" href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/riylwoqeeyysen">רִילוֹקֵֵּיישֵׁן
חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שִׁעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי

דִּינֵי מִסִּים, מוּנָּחִים
רִילוֹקֵֵּיישֵׁן
רילוקיישן הוא תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך התמקמות במדינת התושבות האחרת. הרילוקשיין יכול ויהיה: יציאה לחו"ל לנסיעה ממושכת או לתקופה קצובה (בשונה מהגירה) לצורך: שליחות, עבודה, הכשרה או לימודים.
המניע למעבר נובע בדרך כלל מהסיבות הבאות:
מניעים כלכליים, שיפור איכות החיים, התקדמות מקצועית או פיתוח קריירה.
תושב ישראל, אשר עשה רילוקיישן לחו"ל, ייחשב עדיין לתושב ישראל לצרכי מס, דבר אשר יחייב אותו בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. אי-דיווח, עשוי להוביל לסנקציות אזרחיות ואף פליליות.
פָּטוּר מִמַּס
פְּטוֹר מִמַּס הינו מצב בו הכנסות או תשלומים אשר התקבלו, פטורים ממס במלואם או בחלקם. כל הכנסה או תשלום המתקבל, הפטור במלואו או בחלקו ממס הכנסה או מכל מס אחר.
מִיסּוּי – הטלת תשלומי חובה על פרטים וארגונים על ידי הממשלה או על ידי רשויות מקומיות אשר הינם סך המשאבים אותם נוטלת הממשלה מהציבור.
תשלום אשר השלטונות גובים מהתושבים ומהאזרחים לצורך מימון פעולות השלטון.
מִסִּיםתשלום חובה, אותו גובה בכפייה רשות ציבורית (ממשלה, עיריה או רשות מקומית), על פי חוק, לצורך מימון פעילותם. השלטון במדינה גובה מתושבים ומאזרחים מסים, שלא בעבור שירות מוגדר אשר ניתן למשלם המס.

שִׁיטּוֹת מַס הַנְּהוּגוֹת בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל
כל מדינה ומדינה קובעת שיטת מיסוי אחרת. קיימות שתי שיטות עיקריות הנהוגות בעולם אשר הינן: שיטת המס הפרסונלית ושיטת המס הטריטוריאלית.
שיטת המס הפרסונלית – המס הפרסונלי הינו מס המוטל על בסיס מבחן התושבות ללא קשר למקום הפקת ההכנסה. המדינה מטילה מס על הכנסתו הכוללת של מי שמוגדר כתושב מדינתה, בין אם ההכנסה הופקה בתחומי מדינתה ובין אם היא הופקה מחוץ לתחומי המדינה], היינו ללא קשר למקום הפקת ההכנסה. שיטת המס הפרסונלית נהוגה כיום בחלק גדול ממדינות העולם והיא תואמת את שיטת חלוקת זכויות המיסוי המקובלת בין המדינות השונות בעולם. שיטת המס הפרסונלית נהוגה בארצות הברית וישראל. השיטה הפרסונלית (הבלתי טהורה) מיושמת גם ביפן.
שיטת המס הטריטוריאלית – המס הטריטוריאלי הינו מס המוטל על כל הכנסה שהופקה בתחומי המדינה. ההכנסה תמוסה בכפוף לדיני המיסים של אותה מדינה, בין אם ההכנסה הופקה על ידי תושב המדינה ובין אם הופקה על ידי תושב חוץ. היינו, הטלת המס הינו על בסיס מקום הפקת ההכנסה ללא קשר לתושבות. שיטת המס הטריטוריאלית נהוגה בצרפת והולנד (ובמידה מסוימת גם בקנדה ובגרמניה) מדינות אלה, הינן הדוגמאות הבולטות למדינות המיישמות שיטת מיסוי בינלאומית הקרובה לזו הטריטוריאלית.

הַחַבוּת בְּמַס וְתַשְׁלוּמֵי הַמַּס עַל תּוֹשָׁב יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵד בְּחוּ"ל
תיקון 223 לפקודת מס הכנסה קובע כי החל משנת 2016, אזרח ישראלי שמבצע רילוקיישן חייב לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע הוא חושב שאינו חייב במס בישראל. אי הגשת הדוחות מהווה עבירה פלילית. (ר' חלק י"א – עונשין, סעיף 216 לפקודת מס הכנסה).
תושב ישראל, אשר עשה רילוקיישן לחו"ל, ייחשב עדיין לתושב ישראל לצרכי מס, דבר אשר יחייב אותו בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. לרילוקיישן קיימות השלכות משפטיות על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הינה החבות במס ותשלומי המס שעל תושב ישראל העובד בחו"ל לשלם למדינה בגין הכנסותיו בחו"ל. תיקון 223 לפקודת מס הכנסה אמור להקשות על ישראלים העוברים לחו"ל למטרת עבודה להתחמק ממס.
עובדים שעוזבים את ישראל עדיין נחשבים לתושבי ישראל, ולכן חייבים במס בגין הכנסות מכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר איננו מדינת ישראל.
השאלות העולות הינן:
האם האזרח הינו תושב ישראל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה או תושב חוץ?
אימתי בוצע ניתוק התושבות?
על פי תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראלי שעבר או יעבור לגור בחו"ל במסגרת רילוקיישן ויימנע מהגשת דוחות מס ו/או מתשלום מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל בטענה כי הוא אינו תושב ישראל, יהיה חייב להגיש דוח נפרד ומפורט המגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות לרשויות המס בישראל שיוכיחו את טענתו.

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה במקרים להלן:
1. יחיד אשר מתקיימת בו החזקה הכמותית (חזקת הימים) הקבועה בהגדרה של תושב ישראל בפקודת מס הכנסה, והחזקה נסתרת לטענתו – יגיש דוח המפרט את העובדות אשר עליהן מבוססת טענתו בלבד. לדו"ח האמור, עליו לצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם יש מסמכים כאמור, מבלי לגרוע מחובת הדיווח של תושב חוץ על הכנסות מישראל.
הוראה זאת לא תחול במקרים להלן:
· בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור.
· יחיד אשר מתקיים לגביו קביעת שר האוצר, בהתאם להוראות סעיף (א)(4) להגדרת תושבי ישראל, כי לא יראו אותו כתושב ישראל אף שעומד בהגדרת תושב ישראל.
· עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודת מס הכנסה.
2. יחיד תושב ישראל אשר העביר, במהלך 12 חודשים, כספים לחו"ל בסך 500,000 ש"ח או יותר. חובת הגשת הדוח תחול בשנה אשר בה הועבר הסכום, כולו או חלקו, לראשונה ובשנה העוקבת.
3. נהנה, תושב ישראל אשר מלאו לו 25 שנים, בנאמנות ששווי נכסיה בסוף שנת המס לפחות 500,000 ש"ח.
תחולת התיקון לגבי דוחות לשנת המס 2016 ואילך.
התיקון נועד למנוע מצב שהתקיים בעבר ובו אזרחים שביצעו רילוקיישן לעתים "נעלמו" "והתעלמו" ולא הגישו דיווחים לרשויות המס בישראל.
להטבות המס, אשר ישראלי המבצע רילוקיישן זכאי להן במדינת היעד אין כל משמעות באשר לחבות המס אשר הוא חייב בישראל. אף שעשויה להיות אמנה למניעת כפל מס בתוקף, בין ישראל למדינת היעד, מיסוי כפול הוא לעתים בלתי נמנע. על אף האמנה, לישראל עשויה להיות עדיין הזכאות להטיל מס או לדרוש חובת דיווח, בקשר להכנסות או הטבות מסוימות של עובדים העוזבים את ישראל ועדיין נחשבים תושבי ישראל. אזרחים אשר ביצעו רילוקשיין, חייבים במס בגין הכנסות מכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר אינו בישראל.
בנושא זה עסקתי במאמרי ניתוק תושבות, ד"ר איתמר כוכבי משנת 2014 כדלהלן:
רקע:
עד ליום 31 בדצמבר 2002, יחיד תושב ישראל היה רשאי לקבל הכנסות במדינות חוץ, ללא חיוב במס במדינת ישראל עבור ההכנסות מחו"ל. עד ליום ה- 1 בינואר 2003 (יום החלת הרפורמה), הבסיס למיסוי תושב ישראל על הכנסותיו היה טריטוריאלי. כלומר, די בכך שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה בישראל כדי שתחויב במס.
לשיטת מיסוי על בסיס טריטוריאלי היו חריגים המטילים מס על בסיס פרסונאלי: רווחי הון וכן הכנסות שהופקו בחו"ל ממשלח יד, "שבדרך כלל" אותו יחיד תושב ישראל עסק בו בישראל.
ההגדרה לקביעת תושבות ישראלית על פי הפקודה טרם התיקון הייתה כללית מדי ויצרה חוסר וודאות. לפיכך, הרחיבו בתי המשפט את ההגדרה וקבעו מבחן מהותי אשר מתייחס למכלול רחב של אינדיקציות, מבחן זה נקרא, "מירב הזיקות" או "מרכז החיים". פסיקת בית המשפט הדגישה שני היבטים לקביעה זו: היבט אחד, האובייקטיבי, אשר בחן היכן פיזית מצויות מירב הזיקות של הנישום. היבט שני, הסובייקטיבי, אשר התחקה אחר כוונת הנישום, קרי היכן לדעת הנישום נמצא מרכז חייו.
לאחר תיקון 132 לפקודה, הבסיס למיסוי הפך לפרסונאלי. תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. עולה מכך הוא הרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל.

מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל, בהתאם לשני מבחני משנה:
המבחן המהותי – בהתאם לסעיף 1 לפקודת מס הכנסה – הגדרת תושב ישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בין השאר יש לבדוק את: מקום ביתו הקבוע של הנישום, מקום מגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע, מקום אינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו בארגונים או במוסדות שונים וכד'.
בפס"ד גונן, קבע ביהמ"ש כי למבחן המהותי שני פנים:
אובייקטיבי – זהו המבחן הפיזי, כלומר היכן נמצאות מירב הזיקות של הנישום.
סובייקטיבי – היכן רואה הנישום את מרכז חייו.
לאורך השנים אימצה הפסיקה קביעה, כי במקרה בו המאזן בין הזיקות הפיזיות השונות אינו חד משמעי, לא נחייב את קביעת מרכז חייו של אדם במקום בו לא הייתה זו כוונתו. על כן ההיבט הסובייקטיבי יכול להטות את הכף, במידה ומצטרף אליו מעשה. קיימת מגמה להעדיף היבט סובייקטיבי זה, במקום בו ניתן לתת בנישום אמון והוא יכול לחזק את טיעוניו באמצעות ראיות מוצקות (כגון: עדכון מען, תעסוקה קבועה, מכירת הבית הקודם, מעבר משפחתו ועזיבה לצמיתות של מקום העבודה וכד'), על פני הראיות האובייקטיביות.
המבחן הטכני – לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. לפי חלופה אחת, יחיד נחשב לתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר.
לפי חלופה השנייה, יחיד נחשב לתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר.
מדובר בחזקות הניתנת לסתירה הן על ידי פקיד השומה והן על ידי היחיד.
ההלכה:
בפסק דין ספיר (ע"א 4862/13) קבע בית המשפט העליון את תושבותו לצרכי מס בחו"ל, של נישום אשר פיצל את משפחתו כאשר עזב את הארץ ומשפחתו נותרה בישראל. המדובר בנישום (ספיר) אשר בזמן שהותו בחו"ל (בסינגפור), אשתו ושתי בנותיו שהו, גרו ומרכז חייהם נותר במדינת ישראל. ההליך המשפטי עסק בפיצול התא המשפחתי לצרכי מס.

עובדות המקרה:
בשנים 1998-1994 מיכאל ספיר (נישום) אשתו ושתי בנותיו התגוררו בסינגפור במסגרת שליחות של מיכאל ספיר מטעם עבודתו בחברה ישראלית. בשנת 1998 חזר עם משפחתו חזרה לישראל.
בשנת 2001 עבר הנישום לגור ולעבוד בסינגפור מטעם חברה סינגפורית ומאוחר יותר עבד בסינגפור באופן עצמאי. אשתו ובנותיו נשארו בישראל.
בשנת 2002 הנישום הפך לתושב קבע של סינגפור, גר שם באותה דירה במשך למעלה מ-10 שנים, ופיתח בסינגפור קשרים חברתיים ענפים.
במקביל היו לנישום נכסים בישראל וחשבון בנק משותף עם אשתו. הנישום שהה בישראל תקופה של כשלושה חודשים כל שנה, כך שלפי החלופה השנייה של מבחן הטכני מתאים הוא להגדרת תושב ישראל: בשנת 2001 שהה בישראל 224 ימים, בשנת 2002 148 ימים, בשנת 2003 166 ימים, בשנת 2004 כ-145 ימים ובשנת 2005 185 ימים.
בית המשפט המחוזי בדק את מערכת היחסים של הנישום ואשתו וקבע כהאי לישנא:

"הזוגיות המסוימת שבחרו בה אשת המערער והמערער גם בה יש כדי ללמד על זיקתו של המערער לסינגפור כמרכז חייו. עובדת היותם נשואים אינה יכולה לשמש משקל נגד כנגד כל שאר הזיקות האמורות".
"... ואין זה שכיח שבני זוג מחליטים להתנהל תוך הפרדה של מקום המגורים, אולם אין לשלול התנהלות כזו, אם וככל שיוכח שבשנים 2005-2002 התגורר המערער דרך קבע בסינגפור ומירב הזיקות מצביעות כי מרכז חייו היה בסינגפור".

גישה זו של בית משפט המחוזי התקבלה גם בבית המשפט העליון בפסק דינה של השופטת א' חיות:

"... על פי הנתונים שהוצגו ההיבט המרכזי אשר יש בו ללמד על זיקתו של המשיב לישראל בשנים הרלוונטיות מתמקד בעובדה שאשתו ושתי בנותיו הבגירות חיות בישראל. נתון זה, שהינו ככל הנראה הסיבה לביקוריו התכופים של המשיב בישראל, יש לו אכן משמעות רבה משום שבדרך כלל מרכז חייו של אדם ובית הקבע שלו הוא במקום שבו מתגוררת וחיה משפחתו. אך המציאות מלמדת כי יש משפחות אשר בוחרות לחיות אחרת ועל כן אף שמדובר בנתון משמעותי הנושא משקל ממשי לצורך ההכרעה בסוגיית התושבות, הוא לבדו אינו יכול להכריע את הכף".

יש לציין כי בפסק הדין נעשתה הפרדה בין זיקות לישראל התלויות בנישום עצמו ובין זיקות לישראל שאינן תלויות בו. כך, מירב הזיקות התלויות בנישום מצביעות על היותו תושב סינגפור. הקשר שלו לישראל נעוץ בגורמים שאינם תלויים בו, כגון: מקום מגורים של אשתו ובנותיו, חשבון בנק משותף עם אשתו שבו הנישום מקבל גמלה המשולמת לו מצה"ל, נכסים וכלי רכב שבשימוש משפחתו.
ההלכה שנקבעה מהווה שינוי משמעותי וחשוב בכרסום בעמדה מסורתית ועקבית של רשות
המסים לאורך השנים, לפיה פיצול תא משפחתי כמעט ואינו אפשרי.
להרחבה בנושא התושבות ניתן לעיין בפסק דין אשר ניתן ביום 21.10.14, על ידי כב' השופט רון סוקול, בבית המשפט המחוזי בחיפה ע"מ 19466-01-12, יעל צור נגד פקיד שומה חיפה כדלהלן:
פסק הדין צור האמור, מדגיש את הבעייתיות באי הוודאות המיסוית האופפת את תחום הרילוקיישן וקורא למחוקק לקבוע כללים ברורים יותר. השופט סוקול מ

אהבתם את המאמר ?
תנו לייק
כניסות
0
צפיות
742
 

מאמרים נוספים מאותה קטגוריה

 
מהו ליטיגטור ואיך להיות ליטיגטור מקצועי
קודם כל חשוב להבהיר שהמילה ליטיגציה משמעותה היא התדיינות. הליטיגטור הוא עורך דין בדרך כלל, ובישראל גם טוען רבני, שתפקידם לטעון בבית המשפט.
לפני 4 שנים 10 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי ElaD!234
לא כולם מתגייסים
ישנם מצבים שבהם לא כל ישראלי ניגש אל השירות הצבאי מכל מיני סיבות, וכאן ישנו הסיוע של עורך דין צבאי לצאת מהצבא
לפני 1 שנים 6 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי לירן לי
איך לשון הרע בא לידי ביטוי בפייסבוק?
האינטרנט הביא עמו המון דברים טובים אבל גם כמה דברים מעט פחות טובים. אחד מהם הוא הקלות בה כל אחד יכול לכתוב משהו או לפרסם תמונה הנוגעת לאדם אחר. בדרך כלל הדבר נעשה עוד לפני שחושבים על משמעות מה ששולחים לפומבי, ממהרים לפרסם והדבר זוכה לעתים לחשיפה עצומה בתוך רגעים ספורים.
לפני 1 חודשים 3 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
חוק טיבי – פיצוי כספי על ביטול או איחור בטיסה
רכשתם כרטיסי טיסה והזמנתם מלון, קניתם בגד ים חדש, לקחתם חופשה של שבוע מהעבודה ודאגת לבייביסיטר לילדים. אתם בהחלט מוכנים לחופשה מפנקת של בטן גב לחופי הים התיכון. היום הגדול הגיע ואתם מגיעים לשדה התעופה, עוברים את ביקורת הדרכונים ומבזבזים בדיוטי פרי בקטנה. עכשיו אתם מחכים לטיסה. ומחכים. ומחכים. ומחכים. ומבינים שיש בעיה והטיסה תתעכב עוד שעות ארוכות או אפילו בוטלה קליל.
לפני 1 חודשים 4 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
כסף זה עניין מסובך
זו הסיבה אשר מביאה אנשים לפנות אל עורך דין לענייני ירושה כדי להסדיר מראש את העברת הרכוש הזה אל הידיים המועדפות
לפני 1 חודשים 2 שבועות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי לירן לי

מאמרים נוספים מאותו משתמש

 
5329, דוח פרטים אישיים והצהרה על נכסים וחשבונות בארץ ובחו"ל, ישראלי בארה"ב:
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב יישום הסכם ה- ,FATCAאשר נחתם בין ממשלות ישראל וארה"ב ביוני 2014, אודותיו כתבתי במאמרי הרשומים מטה, החל לקרום עור וגידים. השבוע התקשרו אלי מספר לקוחות ואזרחים מזדמנים בעלי אזרחות אמריקאית, אשר קיבלו טופס 5329, ממחלקת המודיעין של רשות המסים בישראל.
לפני 2 שנים 1 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
שכר הדירה-מיסוי בגין טופס 5329 (1ח) - הצהרה על נכסים
מרבית האזרחים שקיבלו את טופס ההצהרה על נכסים, אינם בעלי תיק במס הכנסה. אזרח, אשר ברשותו תיק במס הכנסה, חייב לדווח בדו"ח השנתי על הכנסות ורווחים שצמחו למענו, בארץ ובחו"ל.
לפני 3 שנים 10 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
מבנה השכר
מבנה השכר מורכב משכר בסיס ומזכויות סוציאליות. לעיתים, מוטב לוותר על סכום שקלים מועט בשכר הברוטו לטובת הטבה סוציאלית אחרת, כגון: ביטוח פנסיוני (המבטיח יציאה לגמלאות בכבוד), ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות, אליה מפריש המעסיק סכום נאה, שאפשר לשחררו כעבור שש שנים. שכר ברוטו, יכול להתבטא בשכר בסיס גבוה או בשכר בסיס נמוך בתוספת עמלות, בונוסים או מענקים.
לפני 3 שנים 7 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
ציון ראוי לשבח על הצטיינות בהוראה – שנת לימודים התשע"ו
הננו שמחים להודיעך כי עפ"י הערכות הסטודנטים שהשתתפו בקורס "חש. ניהולי מתקדם" שניתן על ידך בסמסטר חורף תשע"ו, היה ציון המרצה הכללי שלך בין 12% הציונים העליונים מבין כלל ציוני המרצים בקטגוריה בה נכלל הקורס.
לפני 2 שנים 11 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
העלמת מס, עבירת מקור, הלבנת הון, גילוי מרצון, ד"ר איתמר כוכבי.
מעלימי מס ייחשבו כמלביני הון ורכושם יחולט ביום שלישי ה-29 במרס 2016 אישרה מליאת הכנסת, את הצעת החוקהקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.
לפני 2 שנים 11 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
 
 
רשימת משתמשים באתר    /    מאמרים    /    יצירת קשר    /    רִילוֹקֵֵּיישֵׁן
רִילוֹקֵֵּיישֵׁן
המאמרים באתר זה מועלים ע"י הגולשים, אם מצאתם תוכן בלתי הולם - צרו קשר איתנו לבירור הנושא.
מאמרים בדף זה שייכים לנושא עורכי דין , אם יש לך מאמר רלוונטי לתחום עורכי דין נשמח אם תוסיף אותו.
הזכויות בתכנים אלו שייכים לבעליהן. © אתר מאמרים ביז