משתמשים
1103
 
 
קטגוריות
62
 
 
מאמרים
7435
 
פתח דף נחיתה בניית אתרי תדמית לעסקים    

כְּתַב תְּבִיעָה מְתוּקָּן

 
פורסם ב 08/03/2017
 
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר 3.3 מתוך 5
 

a onmousedown="c(7189);" target="_blank" href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/ketab-tebiyah-metwqan/5.JPG?attredirects=0" imageanchor="1" style="color: rgb(54, 8, 96); background: none; border-bottom: none;">


כְּתַב תְּבִיעָה מְתוּקָּן

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שִעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי

תִּיקּוּן כִּתְבֵי טַעֲנוֹת
מוּנָּחִים:
כְּתַב תְּבִיעָה
פרטי כתב התביעה עולים מתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון:
פרטי כתב תביעה
9. ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:
(1) שם בית המשפט שהתובענה מוגשת לו;
(2) שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין;
(3) שמו של הנתבע וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם;
(4) העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד או הוא פסול-דין או הוא קטין, אם הדבר
הוא כך, ואם הוא תאגיד – הצורה שבה התאגד;
(5) העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה;
(6) העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה;
(7) הסעד המבוקש;
(8) הסכום שהתובע הסכים לקזזו או ויתר עליו;
(9) שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו.

מן האמור לעיל עולה כי כְּתַב תְּבִיעָה הינו מסמך הכולל את פרטיו האישיים של התובע,עיקרי התביעה, עילת התביעה, סכום התביעה והסעדים המבוקשים תוך ציון הסעד ממנו ניתן ללמוד האם לבית המשפט אליו הוגשה התביעה יש סמכות עניינית לדון בתיק. כתב התביעה יכלול פירוט העובדות והתביעות של התובע מהנתבע.
כתב התביעה מוגש לבית המשפט המוסמך הכולל את שם בית המשפט, מקום מושבו, ציון סמכותו והעובדות המראות שלבית המשפט סמכות מקומית וסמכות עניינית לדון בתביעה.
כְּתַב הֲגָנָה
הגשת כתב הגנה והפרטים הנדרשים עולים מתקנות 49 ו-50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון:
הגשת כתב הגנה
49. נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד הנקוב בהזמנה לדין.
50. בכתב ההגנה יציין הנתבע את מספר זהותו וכן מען להמצאת כתבי בי-דין, שיהא –
(1) מקום מגוריו של הנתבע – אם הוא טוען לעצמו;
(2) משרד עורך דינו של הנתבע – אם עורך דין מייצג אותו;
(3) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 478.

מן האמור לעיל עולה כי כְּתַב הֲגָנָה הינו מסמך מפורט המוגש מטעם הצד הנתבע (ההגנה) והכולל את פרטיו האישיים של הנתבע וטענותיו בגין כתב התביעה. בכתב ההגנה הנתבעמנסה להפריך את הפרטים הרשומים בכתב התביעה במטרה להגן, להתייחס ולהסביר עמדה אחרת – מסוימת.

כְּתַב תְּשׁוּבָה לכְּתַב הֲגָנָה
זכות הגשת כתב תשובה לכתב הגנה עולה מתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון:
כתב תשובה לִכְתָב הַהֲגָנָה
61. רשאי תובע להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה – יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

מטרתו של כְּתַב תְּשׁוּבָה לִכְתָב הַהֲגָנָה הינה מענה לשאלות עובדתיות שלא אוזכרו בכתב התביעה ואשר אוזכרו לראשונה בכתב ההגנה. כתב התשובה מוגש על מנת להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות בפני בית המשפט עובדות חדשות שיש בהן כדי להשיב על הגנת הנתבע. בדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה. תובע אשר לא ינצל ההזדמנות שניתנה לו בתקנות להגיש כתב תשובה ולא יכחיש במסגרת כתב התשובה את הטענות הנקובות אשר הועלו בכתב ההגנה, יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת, והתובע יהיה מנוע מלהתייחס אליהן במהלך שלב ההוכחות של התביעה.

הֲלִיכֵי תִּיקּוּן כִּתְבֵי טַעֲנוֹת
תקנות סדר הדין האזרחי – סימן ב': תיקון כתב טענות
הוראה לתקן
91. "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב
טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.

(ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות."
הסבר לתקנה 91: התקנה עוסקת בתיקון כתבי הטענות של הצד שכנגד. כאשר בעל דין (צד א') מבקש מביהמ"ש להורות לתקן את כתבי הטענות של הצד שכנגד (צד ב'). תחילה, צד א' פונה לצד ב' בבקשה. אם צד ב' מסרב, פונים לביהמ"ש שיורה על מחיקה או תיקון. קיימות 5 עילות כדלהלן:
I. אין בו צורך.
II. מביש.
III. עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה.
IV. עלול לסבך או להשהות התובענה.
V. "עילת סל" לתיקון כתב הטענות: שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.
אם כן, תקנה 91 מאפשרת לבצע מחיקה של סעיף אחד, עוסקת בכתבי טענות וקובעת כי ניתן לבקש למחוק את כל כתב הטענות.
(ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות.

רשות לתקן
92. "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

הסבר לתקנה 92: התקנה עוסקת בבקשת בעל דין לשינוי או תיקון כתב טענותיו. ביהמ"ש יתיר שינוי או תיקון כתבי הטענות בהתקיים שני תנאים:
1. התיקון ייעשה על מנת שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת.
2. הבקשה לתיקון הוגשה בצירוף תצהיר המאמת את העובדות.
בקשת תיקון כתבי טענות יכול לגרום נזק לצד המבקש, שכן:
1. יש להציג את הטענות בתצהיר.
2. הצד שכנגד יכול לבקש לקיים הליך מוקדם בבקשה שהוגשה לתיקון כתב הטענות.
3. הצד שכנגד יכול לתקן בכתב הטענות שלו לא רק את התיקון שאושר על ידי ביהמ"ש, אלא כל תיקון אחר ונוסף.
התיקון הינו באישור בית המשפט. מרגע מתן האישור, בעל הדין שכנגד יכול לתקן את כתב טענותיו כזכות אוטומטית. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, כל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

הגשת כתב טענות מתוקן
93. "כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר."
הסבר לתקנה 93: זמן הגשת בקשה לתיקון לא יעלה על 15 ימים. במידה ונתקבלה הרשות לתקן את כתב הטענות וכתב הטענות לא הוגש מחדש, ייחשב לבעל הדין המבקש כאילו לא תיקן.

תשובה לכתב טענות מתוקן
94. "הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."
הסבר לתקנה 94: בעל דין שכנגד יגיש כתב טענות מתוקן תוך 15 ימים או עד מועד הגשת כתבי טענות, לפי המאוחר מביניהם. תיקון או הוספת טענה עובדתית דורשים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. התיקון שמבוצע מטעם הצד שכנגד, אינו מוגבל לנושאים בהם תוקן כתב הטענות של בעל הדין. הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

באין תשובה לתיקון
95. "הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון."
הסבר לתקנה 95: תובע ביקש לתקן את כתב התביעה שלו, בקשתו התקבלה והצד שכנגד לא תיקן את כתבי טענותיו. תקנה 833 קובעת שבמידה וצד שכנגד לא הגיב לטענה שתוקנה בכתב התביעה, רואים בו כמסכים לה.

כשאין מתקנים לאחר צו
96. "בעל דין שהשיג צו המתיר תיקון ולא תיקן לפיו תוך המועד שנקבע לכך, לא יתירו לו לתקן לאחר תום המועד האמור אלא אם כן בית המשפט או הרשם האריך את המועד."
הסבר לתקנה 96: מתן רשות לתקן כתב טענות של בעל דין אינו גורם בעצמו לתיקון. בתוקף הרשות שקיבל, רשאי בעל דין להגיש כתב טענות מתוקן. אם לא יעשה כן, יישאר כתב הטענות המקורי בעינו.
לאחר קבלת החלטה חיובית, יש צורך להגיש גם כתב תביעה מתוקן. ללא פעולה זו החלטת התיקון אינה מגיעה לכלל מימוש.
פסקי דין לדוגמא של בית המשפט העליון העוסקים בהרחבת חזית – שינוי חזית:
תוך שהוא מקבל את הערעור, קבע שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, בפסק הדין רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' שמחה משטה ואח', מיום 3 בפברואר 2013:
"הכלל היסודי הוא 'כי בית המשפט יפסוק על יסוד כתבי הטיעון בלבד, ועל סמך העדויות שניתנו במסגרת הטענות... ולא על סמך איזה דבר מפתיע שבעדות אחד הצדדים, ובמיוחד אם לא אושר הדבר על-ידי יריבו"... "הגיונו של הכלל בדבר שינוי החזית נתחם בשאלת הפלוגתות שהעלו הצדדים בתחילת הדיון, ובצורך לשמור על אינטרס הצד שכנגד, שהכין את מסלול טיעונו בהתאם לטענות שהעלה יריבו".
"הניסיון מוכיח שבמרבית המקרים, עובר לסיום ההליך אין עוד כל נפקות למחלוקת שהתעוררה אגב שמיעת העדויות בשאלה אם יש בהעלאת סוגיה מסוימת משום הרחבת חזית".

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, קבע בפסק הדין ע"א 8305/06 הקודחים שבת בע"מ נ' מדינת ישראל –אגף המכס ומע"מ אשדוד, מיום 5 ביולי 2011:
"ראוי בהקשר זה להזכיר מהם הטעמים העיקריים שבבסיס הכלל האוסר על שינוי חזית: חיוב בעלי הדין בהיצמדות להגדרת השאלות שבמחלוקת ולניהול דיון ממוקד ויעיל, ומתן הגנה לבעל הדין, ובפרט – לנתבע, מפני עיוות דין, בכך שהוא מאפשר לו להיערך להתמודדות עם הסוגיות העולות בכתבי הטענות, ולהתמודד עמן עובדתית ומשפטית (ראו: עניין אדמוב; עניין משאבות השלום). טעמים אלה אינם מתקיימים כאן. זאת, כיוון שהמשיב, שהתגונן בבית המשפט המחוזי מפני טענות המערערת, הפך מעשית בסיום ההליך לתובע (שסכום תביעתו לא פורש), אשר יש לברר את תביעתו. לפיכך דווקא המערערת היא זו שיש להגן עליה ולאפשר לה להיערך להתמודדות עם הסוגיות העולות בתביעתו החדשה של המשיב. יפה לכאן ההערה, שצוטטה לעיל, בעניין מלכוב, לפיה שעה שנדרש בית המשפט להגדלת השומה, הרי שיש ליתן לנישום: "הזדמנות הוגנת לשכנע את בית המשפט, בדרך טענות וגם בדרך הבאת ראיות נוספות, שאין מקום להגדלה".

סימן ב': תיקון כתב טענות
הוראה לתקן
91. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.
(ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את העניין או את כתב הטענות.
רשות לתקן
92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.
הגשת כתב טענות מתוקן
93. כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר.
תשובה לכתב טענות מתוקן
94. הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.
באין תשובה לתיקון
95. הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון.
כשאין מתקנים לאחר צו
96. בעל דין שהשיג צו המתיר תיקון ולא תיקן לפיו תוך המועד שנקבע לכך, לא יתירו לו לתקן לאחר תום המועד האמור אלא אם כן בית המשפט או הרשם האריך את המועד.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:
1. מן הקבוע בתקנה עולה כי על מנת שבית המשפט או הרשם יאפשרו את תיקון כתבי הטענות, על כל אחד מבעלי הדין לקיים שני תנאים:
התנאי הראשון הינו תנאי מהותי:
על התובע להראות כי התיקון המבוקש דרוש לשם בירור הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
התנאי השני הינו תנאי פורמאלי:
על התובע לצרף תצהיר לבקשה לתיקון כתב התביעה, המפרט את העובדות נשוא הבקשה וכן את העובדות שבגינן מתבקש התיקון.
2. כפי שיראה להלן, התובעת נמנעה מלקיים את שני התנאים כאמור.

3. לעניין התנאי הראשון. כפי שנראה, תנאי זה לא מתקיים שכן, שלושת הסעדים אות

אהבתם את המאמר ?
תנו לייק
כניסות
0
צפיות
816
 

מאמרים נוספים מאותה קטגוריה

 
חשיבות התרגום המשפטי
מרבית עורכי- הדין יתקלו במהלך הקריירה שלהם בצורך לתרגם מסמכים משפטיים לשפות השונות. הצורך יכול לנבוע מעסקאות וחוזים בינלאומיים או מהרצון להנגיש לכל הצדדים המעורבים בהליך, את החומר בשפת האם שלהם. במאמר זה נדון בחשיבות התרגום המשפטי.
לפני 3 ימים 14 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי Tomedes
תרגום וחתימת נוטריון – מסמכים למשרד הפנים
אשר אדם מגיע מארץ שאיננה ארץ ישראל ועליו לעבור הליך הסדרת מעמד ואשרה הדורש את התערבות משרד הפנים, יהיה עליו להמציא מסמכים שהופקו בארץ זרה ובשפה זרה. מסמכים אלו לא יתקבלו על ידי משרד הפנים כמו שהם, לפני שמשרד הפנים יכיר בהם יהיה עליהם לעבור תהליך מסודר של תרגום וחתימת נוטריון, ולעיתים גם תהליכי אימות בינלאומי כגון החתמת בחותמת אפוסטיל במדינה שבה המסמכים הופקו.
לפני 5 ימים 19 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי nissan1984h
שכר הדירה-מיסוי בגין טופס 5329 (1ח) - הצהרה על נכסים
מרבית האזרחים שקיבלו את טופס ההצהרה על נכסים, אינם בעלי תיק במס הכנסה. אזרח, אשר ברשותו תיק במס הכנסה, חייב לדווח בדו"ח השנתי על הכנסות ורווחים שצמחו למענו, בארץ ובחו"ל.
לפני 4 שנים 2 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
מהו תהליך פשיטת רגל?
פשיטת רגל הוא הפתרון הטוב ביותר, עבור כל אדם בעל חובות רבים, אשר הנושם מתדפקים על דלתו באופן יומיומי וכן, לכל אדם שנתון בתהליכי הוצאה לפועל על ידי נושיו. כיום תהליך פשיטת רגל הוא פופולארי בעזרת עורך דין עבור אנשים החייבים סכומי כסף גדולים אשר ידוע להם שאין ביכולתם להחזיר.
לפני 3 שנים 9 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי kidumyashir
דיני הוצאה לפועל
הוצאה לפועל היא דרך שבה משתמשים אנשים או חברות אשר הלוו סכומי כסף עבור מטרות שונות ואותו הסכום לא הוחזר להם אף לאחר פניות רבות. בכדי למנוע מצב של הפסד חמור למלווים, דיני הוצאה לפועל מאפשרת למלווים השונים להשתמש בהוצאה לפועל ללווים אשר לא החזירו הלוואות שונות, בטרם הם יכריזו על פשיטת רגל, יבריחו נכסים מהארץ ועוד.
לפני 3 שנים 9 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי kidumyashir

מאמרים נוספים מאותו משתמש

 
מכתב הישגים – ציון לשבח – פרופ' אבישי מנדלבאום, דיקן
קיבלתי את תוצאות המשאל המרצה הטוב לסמסטר חורף תשע"ו ושמחתי ללמוד על הצטיינותך בקורס "חש. ניהולית מתקדמת" אותו לימדת (בין 12% הציונים העליונים מבין כלל ציוני המרצים בקטגוריה בה נכלל הקורס). הישג זה מקנה לך ציון לשבח, מהווה אות ומפות למרצים אחרים, ותורם רבות לחינוך תלמידינו ולמערכת היחסים בינם למוריהם.
לפני 3 שנים 2 חודשים , מתוך קידום אתרים , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
שכר הדירה-מיסוי בגין טופס 5329 (1ח) - הצהרה על נכסים
מרבית האזרחים שקיבלו את טופס ההצהרה על נכסים, אינם בעלי תיק במס הכנסה. אזרח, אשר ברשותו תיק במס הכנסה, חייב לדווח בדו"ח השנתי על הכנסות ורווחים שצמחו למענו, בארץ ובחו"ל.
לפני 4 שנים 2 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
5329, דוח פרטים אישיים והצהרה על נכסים וחשבונות בארץ ובחו"ל, ישראלי בארה"ב:
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב יישום הסכם ה- ,FATCAאשר נחתם בין ממשלות ישראל וארה"ב ביוני 2014, אודותיו כתבתי במאמרי הרשומים מטה, החל לקרום עור וגידים. השבוע התקשרו אלי מספר לקוחות ואזרחים מזדמנים בעלי אזרחות אמריקאית, אשר קיבלו טופס 5329, ממחלקת המודיעין של רשות המסים בישראל.
לפני 2 שנים 6 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
אובדן כושר עבודה חוברת עקרונות החשבונאות, בקרת עלויות
אובדן כושר עבודה הינו אובדן היכולת לעבוד כתוצאה ממחלה או מתאונה. המרכיב הביטוחי אמור להבטיח הכנסה עתידית חודשית במקרים של מחלה, נכות או אירוע אחר הגורם למבוטח לאבד את היכולת לעבוד.
לפני 4 שנים 2 שבועות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
מבנה השכר
מבנה השכר מורכב משכר בסיס ומזכויות סוציאליות. לעיתים, מוטב לוותר על סכום שקלים מועט בשכר הברוטו לטובת הטבה סוציאלית אחרת, כגון: ביטוח פנסיוני (המבטיח יציאה לגמלאות בכבוד), ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות, אליה מפריש המעסיק סכום נאה, שאפשר לשחררו כעבור שש שנים. שכר ברוטו, יכול להתבטא בשכר בסיס גבוה או בשכר בסיס נמוך בתוספת עמלות, בונוסים או מענקים.
לפני 3 שנים 11 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
 
 
רשימת משתמשים באתר    /    מאמרים    /    יצירת קשר    /    כְּתַב תְּבִיעָה מְתוּקָּן
כְּתַב תְּבִיעָה מְתוּקָּן
המאמרים באתר זה מועלים ע"י הגולשים, אם מצאתם תוכן בלתי הולם - צרו קשר איתנו לבירור הנושא.
מאמרים בדף זה שייכים לנושא עורכי דין , אם יש לך מאמר רלוונטי לתחום עורכי דין נשמח אם תוסיף אותו.
הזכויות בתכנים אלו שייכים לבעליהן. © אתר מאמרים ביז