משתמשים
1103
 
 
קטגוריות
62
 
 
מאמרים
7435
 
פתח דף נחיתה בניית אתרי תדמית לעסקים    

התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים

 
פורסם ב 21/08/2014
 
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר 3.1 מתוך 5
 

התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים

תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי
1. כללי
סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי הוסף בתיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי[1](נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק, או חוק הביטוח הלאומי).
כידוע, עד כה לא היתה קיימת התיישנות לגביית חוב במוסד לביטוח לאומי(להלן - המוסד). אמנם היה נוהג במוסד שלא לגבות חובות דמי ביטוח ישנים מאודממועד הקמת המוסד, אולם המוסד גבה חובות דמי ביטוח גם אם היו אלו חובותישנים מעל 7 שנים. גביית חובות דמי ביטוח ישנים מעל 7 שנים גרמה, מן הסתם,אי נעימות ועוגמת נפש, במיוחד כאשר נוספו על חובות אלו גם תוספות פיגורים.
משכך, תיקון 159 לחוק אשר מטיל על המוסד חובה לדרוש את תשלום דמי הביטוחלכל המאוחר עד תום שבע שנים מהמועד לתשלומם, מהווה בשורה למבוטחים. שכן,דמי ביטוח שתשלומם לא נדרש בתקופה האמורה לא ייגבו עוד, ואי-תשלומם לא יפגעבזכויות לקצבה או לגמלה.
2. פסק דין לבנה חג'ג'
בעניין לבנה חג'ג'[2] התעוררה שאלת התיישנות חוב של דמי ביטוח בבית הדיןהאזורי לעבודה בנצרת. התובעת לא שילמה דמי ביטוח בגין חלק מהחודשים שבשנת2000, 2001 ו-2002. פקיד התביעות פנה לתובעת בשנת 2009 בבקשה לתשלום חובהלמוסד לביטוח לאומי, אך היא סירבה בטענה כי חלה התיישנות על גביית דמיהביטוח, הואיל ועברו שבע שנים מהמועד שבו נקט פקיד התביעות בהליכי גביה.
התובעת טענה, כי חוק ההתיישנות חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי, וכיחלף זמנה של הלכת דבורה כרמלי[3] שנתקבלה בשנות השבעים, בייחוד לאחרחקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. היא טענה עוד, כי היחסים בין המבוטחלבין המוסד לביטוח לאומי הם יחסים חוזיים ולא יחסים במשפט פומבי, זאת בשלהעדר השוויון בין תביעות מבוטחים נגד המוסד לביטוח לאומי, שדינן להתיישן,לעומת תביעות המוסד לביטוח לאומי נגד המבוטחים, שאינן מתיישנות.
מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען, כי יש לדחות את התביעה וליישם את הלכתדבורה כרמלי משום שאין באותה הלכה כדי לפגוע בחוק היסוד. הוא טען עוד, כיחוק ההתיישנות אינו חל על תביעות המוסד לביטוח לאומי בכלל ועל דמי ביטוחבפרט, שכן גביית החוב אינה נעשית בהליך משפטי אזרחי, אלא על פי פקודת המסים(גבייה).
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסק, כי אין מקום להחיל את הלכת דבורהכרמלי, והמוסד לביטוח לאומי מנוע מלתבוע חוב בגין דמי ביטוח לתקופה העולהעל שבע השנים הקבועות בחוק ההתיישנות.
בהלכת כרמלי נפסק, כי היחסים שבין הביטוח הלאומי לבין המבוטחים הינםיחסים במשפט פומבי, ולא יחסים חוזיים בין מבטח מסחרי לבין מבוטחים. מהגדרתהיחסים ככאלה, נגזר, כי חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות של המוסד לביטוחלאומי, היות וחוק ההתיישנות חל על תביעת חוב אזרחי ולא על חוב במישורהמנהלי. טעם נוסף לקביעה זו, היה שהחוב מהווה למעשה מס וגבייתו מתבצעת מכוחפקודת המסים (גביה) .
בית הדין סטה מהלכת כרמלי והחיל את הלכת נעמה נסייר[4] שניתנה על ידיבית המשפט העליון מספר ימים לפני פסק הדין לבנה חג'ג', היות, ולגישתו, הלכתנעמה נסייר שעסקה בשאלת זכותו של חייב להעלות טענת התיישנות כנגד חובשנוצר כלפי רשות מקומית, יש בה כדי להשפיע על הלכת כרמלי.
בהלכת נעמה נסייר, עלתה טענת התיישנות כנגד חוב ארנונה כלפי רשותמקומית, שהוא חוב מנהלי, שגבייתו כפופה לפקודת המסים (גביה). בית המשפטקיבל את טענת החייב לפיה ההליך המנהלי מאפשר לו להעלות טענת התיישנות, וכיעל הרשות המנהלית לעמוד במסגרת פרק הזמן שנקבע לה בחוק ההתיישנות. זאת,משום שכל הרציונאלים העומדים ביסוד טענת ההתיישנות כוחם יפה גם בתביעת חובכלפי רשות מינהלית.
מכאן, בית הדין הסיק, כי היות ופקודת המסים (גביה) חלה על גבית דמיביטוח כאילו היו מס, הרי חוק ההתיישנות חל גם על תביעת חוב כלפי המוסדלביטוח לאומי שהוא רשות מנהלית.
בית הדין לא הסתפק ביישום הלכת נעמה נסייר על המקרה שהובא בפניו, אלאהוא בחן עוד, האם קיים הבדל בין סוגי הרשויות המנהליות, קרי, בין רשותמקומית לבין המוסד לביטוח לאומי בשל ייחודו ואופיו הסוציאלי. מסקנתו הייתה,כי אין הבדל של ממש בין השניים. זאת משום שהמס נועד במהותו לרווחת התושביםהמחויבים בתשלומו.
בית הדין הוסיף, כי אומנם ישנה פגיעה באינטרס הציבורי בכך שפוטנציאלגביית המס לא ממומש במלואו, אולם שיקולי היציבות והוודאות המושגים בהחלתעקרון ההתיישנות גוברים על עוצמת הפגיעה באינטרס הציבורי.
כידוע, טענת ההתיישנות הינה טענה דיונית ולא טענה מהותית, קרי, העלאתהטענה מונעת גביית החוב אך אין היא מבטלת אותו או מתייחסת אליו כאילו שולם.מנקודת מבט זו, יש לבחון כיצד תשפיע תוצאת פסק הדין על זכויות המבוטחלגמלה.
תחילה, יש לציין, כי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי מתיר הפחתת סכום הגמלההמשולמת למבוטח עד כדי שלילתה, כאשר במעמד תביעת הגמלה נמצא התובע חייבבדמי ביטוח, ותקופת הפיגור בתשלום עלתה על התקופות המנויות בסעיף. מכאן,שהנפקות המעשית של פסק הדין הינה פגיעה קשה בזכותו של המבוטח לגמלה, כמוגמלת נכות, גמלת פגיעה בעבודה או קצבת זקנה.
3. סעיף 363א לחוק
סעיף 363א לחוק קובע:
"[5]363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים
(א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף364(ב), ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לאנשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייהלפי פקודת המסים (גבייה), או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לאייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז,ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
(ב) חלה חובת דיווח לפי סעיף 355 או חובת רישום לפי סעיף 379 שלא קוימהבמועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור בסעיף380(ב), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -
(1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, לפי המוקדם;
(2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעתהשומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעתהשומה".
סעיף 363א לחוק נוסף לפרק טו העוסק בגביית דמי ביטוח לסימן ג' העוסקבתשלומים ודוחות והוא הוצמד לסעיף 363 העוסק במחיקת חוב דמי ביטוח[6].
כידוע, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 היא 7 שנים[7].
מעת שחלפו מעל 7 שנים להתגבשות החוב או לדרישה שלו קמה החזקה שהחובהתיישן ועל המוסד הנטל לסתור חזקה זו על ידי הצגת דרישות תשלום שנשלחובדואר בתוך תקופת 7 השנים האחרונות. אם נשלחו דרישות התשלום לפני מעל 7השנים עדיין בידי המוסד להציג הוכחות על נקיטת הליכי גבייה לפי פקודת המסים(גבייה) בתוך תקופת 7 השנים האחרונות, או שבוצע קיזוז.
בהקשר זה יש לציין את המנגנון שבסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי להפחתתגמלה ולשלילתה מחמת פיגור. משעבר פיגור החוב את תקופת 7 השנים הוא לא יילקחבחשבון לאור הסיפא של סעיף 363א(א) לחוק שבו נאמר לגבי החובות הישניםכאמור שבפיגור ש"אי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראותכל דין אחר."
4. תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות
המועד שממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות בת 7 השנים קבוע בסעיף 363א(ב) לחוק:
(1) מהמועד שבו קוימה חובת דיווח לפי סעיף 355 או חובת רישום לפי סעיף379, או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, לפיהמוקדם;
(2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעתהשומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעתהשומה.
בסעיף 355 הוסמך השר לקבוע מועדי דיווח על ידי מבוטחים שונים: מבוטחשחייב להגיש דוח על הכנסה, מי שחייב להגיש דוח על שכ"ע ופנסיה מוקדמת וקבלןהחייב בדיווח עבור קבלני המשנה שלו.
5. התיישנות חוב מס
שאלה הנגזרת מהתיישנות חוב דמי ביטוח לאומי וראינו שבעניין נעמה נסיירהתיישן גם חוב ארנונה, היא, האם ניתן להחיל את חוק ההתיישנות על חוב שנוצרכלפי רשות המסים.
אם נלך בהתאם לדרך שהותוותה בהלכת נעמה נסייר ונבחן את הסוגיה מנקודתמבט תכליתו של מוסד ההתיישנות נמצא, כי הרציונאלים שעומדים ביסוד חוקההתיישנות, כגון: הקושי של האזרח בשמירת ראיותיו, או הצורך שלו בוודאותתקציבית והעמדתו בסיכון של תביעה ללא מגבלת זמן. גם השיקול של אינטרסהציבור באי העסקת מערכות השלטון בחובות ישנים, תקפים גם לעניין חוב מס. כמוכן, נראה כי עוצמת הפגיעה באינטרס הציבורי כשהמס לא נגבה במלואו, אינועומד כנגד שיקולי היציבות והוודאות המושגים בהחלת תקופת ההתיישנות האזרחיתעל תביעות רשות המסים.
באשר לחוב מס יש להבחין בין חוב מס שנקבע בהליכים עם פקיד השומה לביןחוב מס שנקבע בפסק דין. סעיף 21 לחוק ההתיישנות קובע, כי תקופת ההתיישנותלגבי פסק דין הינה 25 שנים. דהיינו, נישום שחבותו במס נקבעה במסגרת ההליכיםשנוהלו אצל פקיד השומה, ולא נדרש לשלמו, יהיה כפוף לתקופת התיישנות בת 7שנים. לעומת זאת, נישום שחבות המס שלו נקבעה בפסק דין, ההתיישנות לגביותהיה לתקופת של 25 שנים.
6. מועד התחילה והתחולה של סעיף 363א לחוק
תחילת תיקון 159 לחוק וסעיף 363א לחוק מיום 1.1.15 על תשלום דמי ביטוחשהמועד לתשלומם או המועדים החלופיים לתשלומם לפי סעיף 363א(ב) לחוק (להלן -המועדים החלופיים לתשלום), לפי העניין, הם מ-1.1.15. כך גם על דמי ביטוחשביום התחילה (1.1.15) טרם חלפו 7 שנים מהמועד לתשלומם או מהמועדיםהחלופיים לתשלומם, לפי העניין. לעניין תשלום דמי ביטוח שביום 1.1.15 חלפושבע שנים וטרם חלפו שש עשרה שנים מהמועד לתשלומם או מהמועדים החלופייםלתשלומם, לפי העניין, המוסד ישלח לחייב בתשלומם, עד 30.6.16, דרישה לתשלוםחוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב, לא ננקטו הליכי גבייה לפיפקודת המסים (גבייה) או לא בוצע קיזוז עד המועד האמור, לא ייגבו דמי הביטוחוכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי תשלומם לאיפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
7. דוגמאות
דוגמא א': התיישנות חוב כעבור שבע שנים - קטיעת מרוץ ההתיישנות [סעיף 363א לחוק]
נישום עצמאי החל פעילותו ונרשם כדין במוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 379ולפי תקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963. הוא הגיש כל דוחותיו למסהכנסה במועד. המוסד לביטוח לאומי קיבל מידע ממס הכנסה על הכנסותיו בהתאםלסעיף 384א לחוק. מאז קיבל המוסד את המידע ממס הכנסה חלפו 10 שנים. עתהגילה המוסד שחוב דמי ביטוח מאותה תקופה טרם שולם. מאז ועד היום לא נגבה חובדמי הביטוח.
נדרש:
א. האם לפי תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי חלה התיישנות על חוב דמי הביטוח כאשר לא נשלחה דרישה לגבי החוב?
ב. האם לפי תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי חלה התיישנות על חוב דמי הביטוח כאשר נשלחה דרישה לגבי החוב?
ג. חוב דמי הביטוח התקזז בשנה השישית מיום דרישת החוב כנגד גמלה והמוסדחזר ודרש את החוב (לאחר שהחזיר את הגמלה שקוזזה) בשנה השמינית. האם חוב דמיהביטוח התיישן?
פתרון
א. לפי סעיף 363א לחוק חלה התיישנות על חוב דמי ביטוח שלא היתה דרישה לגביו במשך מעל 7 שנים.
ב. כאשר נשלחה דרישה לגבי החוב ולא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים(גבייה), אסור למוסד לביטוח לאומי לגבות את החוב מחמת ההתיישנות. כלומר, גםנקיטת הליכי גבייה עוצרת את מירוץ ההתיישנות, אולם אם גם אלו לא ננקטו,מתיישן חוב דמי הביטוח.
ג. גם קיזוז חוב כנגד גמלה עוצר את מירוץ ההתיישנות. לכן, במקרה זה לאחלה התיישנות עם דרישת החוב בשנה השמינית משום שחוב דמי הביטוח התקזז כברבשנה השישית.
דוגמא ב': התיישנות חוב כעבור שבע שנים - קיזוזו כנגד גמלאות [סעיפים 363א ו-366 לחוק]
בעוד חודש יתיישן חוב דמי הביטוח של יעקב. דא עקא, שהוא חושש מהאפשרותשהמוסד לביטוח לאומי יקזז את החוב מקצבת הזקנה שהוא מקבל מהמוסד.
נדרש: האם חששו של יעקב מוצדק?
פתרון
אמנם סעיף 366(א) לחוק הביטוח הלאומי[8] מאפשר למוסד לקזז גמלת זקנהוגמלאות אחרות כמפורט בסעיף כנגד חוב דמי ביטוח, אולם סעיף 363א(א) סיפאלחוק מסייג זאת בהאי לישנא: "...ואי תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה אולגמלה, על אף הוראות כל דין אחר". במקרה זה הדין האחר הוא סעיף 363א לחוקאשר גובר על סעיף 366 לחוק.
דוגמא ג': התיישנות מכוונת של חוב דמי ביטוח [סעיף 363א(ב) לחוק]
כבר עברו מעל 10 שנים מאז סיים חזי להעסיק את עובדיו. הוא לא רשם אף אחדמעובדיו, לא ניכה מהם דמי ביטוח לאומי ועתה הוא סבור שחוב דמי הביטוחהתיישן משום שחלפו מעל 7 שנים.
נדרש: האם חוב דמי הביטוח בגין העסקת העובדים התיישן?
פתרון
מובן שלא חלה התיישנות כדי שהעבריין לא יצא נשכר. סעיף 363א(ב)(1) לחוקקובע שמירוץ ההתיישנות יתחיל מהיום שבו קוימה חובת הדיווח לפי סעיף 355לחוק הכולל בתוכו בפיסקה (א)(2) דוח שאדם חייב להגיש על שכר עבודה ששילםלמי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח. גם סעיף 379 לחוק, יחד עם תקנה 12לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963, מטילים חובת רישום של מעבידשחזי לא עמד בו. לפיכך, כאמור, לא חלה כל התיישנות.
דוגמא ד': תחילה ותחולה של סעיף 363א
נא לציין האם חלה התיישנות חוב דמי ביטוח במקרים הבאים ונמק.
א. ביום 1.1.16 חלפו 10 שנים לחוב דמי ביטוח.
ב. ביום 1.1.17 חלפו 10 שנים לחוב דמי ביטוח.
ג. ביום 25.5.16 התקבלה דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח שחלפו 14 שנה מהמועד לתשלומו.
ד. ביום 25.5.16 התקבלה דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח שחלפו 16 שנה מהמועד לתשלומו.
פתרון
א. טרם חלה התיישנות, אף שחלפו למעלה משבע שנים מהמועד לתשלום החוב.הואיל וטרם חלפו 16 שנים מהמועד לתשלומם ולמוסד יש עדיין אפשרות לשלוחדרישת תשלום עד 30.6.16.
ב. חלה התיישנות אם עד 30.6.16 המוסד לביטוח לאומי לא דרש את תשלום חוב דמי הביטוח.
ג. על פי הוראות התחילה והתחולה טרם התיישן החוב, משום שעד 30.6.16 רשאיהמוסד לדרוש תשלום. המבוטח יכול לטעון שחלה התיישנות לפי פסק דין לבנהחג'ג'.
ד. במקרה זה חלה התיישנות, כי חלפו 16 שנה ממועד התשלום.

[1] תיקון 159 לחוק - ס"ח 2464 התשע"ד 6.8.14, 659.
[2] ב"ל (נצ') 3142-09 לבנה חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי (8.7.2010 ), האתר המשפטי מסטקס
[3] דב"ע לה/0-22 המוסד לביטוח לאומי נ' דבורה כרמלי (30.6.75), פד"ע ו' 371 ובאתר המשפטי מסטקס.
[4] רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית (20.6.10). האתר המשפטי מסטקס.
[5] תחילה מ-1.1.15 על תשלום דמי ביטוח שהמועד לתשלומם או המועדיםהחלופיים לתשלומם לפי סעיף 363א(ב) לחוק (להלן - המועדים החלופיים לתשלום),לפי העניין, הם מ-1.1.15, וגם על דמי ביטוח שביום התחילה טרם חלפו 7 שניםמהמועד לתשלומם או מהמועדים החלופיים לתשלומם, לפי העניין. לעניין תשלוםדמי ביטוח שביום 1.1.15 חלפו שבע שנים וטרם חלפו שש עשרה שנים מהמועדלתשלומם או מהמועדים החלופיים לתשלומם, לפי העניין, המוסד ישלח לחייבבתשלומם, עד 30.6.16, דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישהלתשלום החוב, לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) או לא בוצעקיזוז עד המועד האמור, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייבבתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה,על אף הוראות כל דין אחר. (תיקון 159 - ס"ח 2464 התשע"ד 6.8.14, 659).
[6] מחיקת חוב כאמור נוגעת למבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאותלגמלת שאירים או תלויים. במקרה זה (וגם במקרה שקיימת מכוחו זכאות לגמלתשאירים או תלויים, לפי שיקול דעת המוסד), לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חובשל דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר חייב בהם בעד עצמו.
[7] סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע:
"5. הזמן להתיישנות
התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא -
(1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים;
(2) במקרקעין - חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - עשרים וחמש שנה."
[8] סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי קובע:
"366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור
(א) קרה המקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
(1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;
(2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;
(3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחולו על -
(1) הטבות לפי סעיף 9;
(2) גמלאות לפי סעיפים 42, 49, 57, 62, 66, 143, 144, 254, 265, 266 ו-267;
(3) על גמלאות לפי פרק ה' [נפגעי עבודה] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
(4) גמלאות לפי פרקים י' [סיעוד], י"ב [משרתים במילואים] ו-י"ג [מתנדבים];
(5) הענקות לפי סעיף 387.
(ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורותבסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על60 חודשים.
(ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לעניין סעיף קטן (א).
(ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפישהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לעניין סעיף קטן (א)."
למאמרים נוספים של המחבר לחץ כאן
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק
כניסות
0
צפיות
1313

 

מאמרים נוספים מאותה קטגוריה

 
מהו ליטיגטור ואיך להיות ליטיגטור מקצועי
קודם כל חשוב להבהיר שהמילה ליטיגציה משמעותה היא התדיינות. הליטיגטור הוא עורך דין בדרך כלל, ובישראל גם טוען רבני, שתפקידם לטעון בבית המשפט.
לפני 5 שנים 3 שבועות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי ElaD!234
10 טיפים שיסייעו לכם לפני שאתם קונים דירה
עצות חשובות בטרם רכישת דירה
לפני 3 שבועות 9 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עו"ד נורית נמדר גורפינקל
יש לכם זכות לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף על ידי עורך דין
יש לא מעט פרסומות בטלוויזיה ובעיתונות בשנים האחרונות הקוראים לכם לתבוע במקרה של נזק גופני או נפשי שנגרם לכם על ידי מוסד או גוף כלשהו. התביעות לרוב הן מול הביטוח הלאומי או חברת הביטוח שלכן ולא סתם יש פריחה בפרסומים הללו בעשור האחרון.
לפני 1 חודשים 21 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
תביעת נזקי גוף במסגרת ביטוח תאונות תלמידים
על מנת שתדעו אם יש לכם אפשרות וזכות לתביעה, רצוי להיפגש עם עורך דין נזיקין שיבדוק את המקרה ויספק תמונת מצב לגבי אפשרויות התביעה בעניין. במידה ויש עניין מחליטים על סוג התביעה, היקפה, הגורמים הנתבעים וכן הלאה. יש לדעת למשל שבמקרה של תאונות תלמידים, יש לכל תלמיד בישראל מגיל 3 עד 18 ביטוח לנזקי גוף שניתן לתבוע אם הילד נפגע או נפצע בכל שעה במהלך היום ולאו דווקא במסגרת הלימודים.
לפני 1 חודשים 19 שעות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
אובדן כושר עבודה חוברת עקרונות החשבונאות, בקרת עלויות
אובדן כושר עבודה הינו אובדן היכולת לעבוד כתוצאה ממחלה או מתאונה. המרכיב הביטוחי אמור להבטיח הכנסה עתידית חודשית במקרים של מחלה, נכות או אירוע אחר הגורם למבוטח לאבד את היכולת לעבוד.
לפני 3 שנים 10 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net

מאמרים נוספים מאותו משתמש

 
טופס 5329
טופס 5329 (דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות ההכנסה) מיועד בדרך כלל לפתיחת תיק חדש במס הכנסה ומיועד בדרך כלל לעצמאים חדשים ומי שיש להם הכנסות שלא ממשכורת. החל מחודש ינואר 2014 עודכן הטופס והוא נשלח לעשרות אלפי נישומים ביוזמת רשות המסים, תוך שינוי מספר פרטים וסימונו מחדש (1n) 5329. בין השאר שונתה כותרת הטופס כך שבמקום "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה" הכותרת החדשה היא: "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל". (הדגשה שלי – מ.כ).
לפני 4 שנים 9 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי מנחם כהן, עו"ד (רו"ח)
קבלת דירה - במתנה או בירושה?
סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן - החוק) מעניק פטור במכירת דירה מזכה שקיבל המוכר בירושה בהתמלא כל התנאים הבאים:
לפני 4 שנים 8 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי מנחם כהן, עו"ד (רו"ח)
מע"מ במכירת דירת מגורים
מע"מ במכירת דירת מגורים על ידי עוסק במקרקעין (סעיף 5(ב) לחוק)
לפני 4 שנים 9 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי מנחם כהן, עו"ד (רו"ח)
פתרון שאלה בנושא קניין רוחני מתוך בחינת יועצי מס 1/2014
פתרון שאלה בנושא קניין רוחני מתוך בחינת יועצי מס 1/2014 מתוך אוגדני סוגיות במסים מאת מנחם כהן, המכילים מאות פתרונות.
לפני 4 שנים 9 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי מנחם כהן, עו"ד (רו"ח)
היטל עובדים זרים [מיסוי כללי]
חלק ממאבקה של הממשלה בתופעת העסקת עובדים זרים, הוא השתת היטל על העסקת עובדים זרים בשיעור מהכנסת העבודה. המדובר בהכבדה נוספת על מי שמעסיק עובדים זרים, בין אם מדובר בעובדים חוקיים ובין אם מדובר בעובדים שאינם חוקיים. שיעורי ההיטל על מעסיק עובדים זרים הם כדלקמן:
לפני 4 שנים 6 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי מנחם כהן, עו"ד (רו"ח)
 
 
רשימת משתמשים באתר    /    מאמרים    /    יצירת קשר    /    התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים
התיישנות חוב ביטוח לאומי לאחר 7 שנים
המאמרים באתר זה מועלים ע"י הגולשים, אם מצאתם תוכן בלתי הולם - צרו קשר איתנו לבירור הנושא.
מאמרים בדף זה שייכים לנושא עורכי דין , אם יש לך מאמר רלוונטי לתחום עורכי דין נשמח אם תוסיף אותו.
הזכויות בתכנים אלו שייכים לבעליהן. © אתר מאמרים ביז