|
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר
3.1 מתוך 5
|
|
trong style="font-size: 14px;">הליכי פשיטת רגל והליכי הוצאה לפועל-מה עדיף
מבוא :
אנשים הנקלעים לחובות שאינם יכולים להחזירם, עומדים בפני שני הליכים אפשריים : בקשת חייב להכריז עליו כעל פושט רגל ובקשת חייב להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. במאמר זה נפרט את ההבדלים, היתרונות והחסרונות העיקריים של כל אחד מהליכים אלו.
היכן מתנהל ההליך:
הליך פשיטת הרגל מתנהל בבית המשפט המחוזי. הליך הגבלת האמצעים (או איחוד תיקים) מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל (הבהרה: לפי חוק ההוצאה לפועל, חייב שמוכרז כחייב מוגבל באמצעים ותלויים כנגדו מספר תיקי הוצל"פ, מאוחדים תיקיו באופן אוטומטי- הליך הקרוי איחוד תיקים כפוי. לכן, כאשר משתמשים במונח "הכרזה על הגבלת אמצעים", התוצאה הסופית (במקרה שלחייב יש יותר מתיק הוצל"פ אחד), הינה איחוד כל תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגדו. קיימת אפשרות נוספת בהוצל"פ, הקרויה איחוד תיקים "רצוני", אך היא כרוכה בתשלום של 3% מסך כל החובות בהוצל"פ, מדי חודש בחודשו, מטלה שאינה אפשרית עבור רוב החייבים בהוצל"פ. עם זאת, במקרה שסכום החובות הכולל בהוצל"פ הוא נמוך (כ-10,000 - 20,000 ₪) זוהי אפשרות מועדפת. יש לבחון את העניין בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל חייב וחייב).
גובה החובות :
גובה החובות בתיק ההוצאה לפועל, תלוי בסכום פסק הדין (או ההמחאה) שהיוו בסיס לפתיחת התיק והוא כולל הפרשי הצמדה וריבית (במקרה שבו הזוכה הוא מוסד בנקאי, מוטלת לעיתים גם ריבית חריגה). הסכומים בהוצאה לפועל מתעדכנים באופן רציף ע"י מחשב ההוצאה לפועל והחוב ממשיך "לצמוח". לעומת זאת, בהליך פשיטת רגל, הזוכים (הנושים) מחוייבים להגיש את תביעותיהם בשנית ותביעות החוב נבדקות בשנית (ע"י כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים - "הכונ"ר", או אדם שמונה על ידו לשם כך- "נאמן" או "מנהל מיוחד") באופן המחמיר עם הזוכה ומיטיב עם החייב (וזאת מסיבות שונות שלא זה המקום לפרטן). בנוסף, החובה להגיש את תביעות החוב בשנית מביאה למצב בו חלק מהזוכים זונחים את תביעתם והחייב יוצא נשכר מכך, שכן היקף חובותיו מצטמצם משמעותית.
חקירת יכולת כלכלית:
בשני ההליכים קיים מנגנון לביצוע חקירת יכולת וקביעת תשלום חודשי, בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב. בהליכי ההוצאה לפועל נקבע התשלום ע"י ראש ההוצאה לפועל. בהליכי פשיטת רגל נקבע התשלום החודשי ע"י כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים.
עלויות ההליך :
על פי חוק, בהליך פשיטת רגל על החייב להעביר לכונס הנכסים הרשמי תשלום בסך כ-2,700 ₪ (תשלום המתעדכן מעת לעת). ללא תשלום זה, כונס הנכסים הרשמי לא יקבל את הבקשה לבדיקה ולא ניתן יהיה להגישה לבית המשפט. מחוץ לתשלום זה, יש להוסיף את שכ"ט עורך הדין אשר מייצג את החייב מול הכונ"ר בביהמ"ש. סכום שכר הטרחה של עורך הדין בהליך פשיטת רגל גבוה משמעותית מהסכום בהליך הגבלת אמצעים/איחוד תיקים, שכן הייצוג בהליך פשיטת רגל, עשוי להמשך מספר שנים, בעוד שבהליך הגבלת אמצעים/איחוד תיקים, די בהגשת הבקשה לראש ההוצאה לפועל.
הזכאות להכרזה :
בד"כ רוב החייבים שיגישו בקשה לאיחוד תיקים כפוי (למשל: למעט מגישי בקשות "סדרתיים"), יזכו לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל, בתשלום חודשי כזה או אחר ואולם חשוב להדגיש שהדבר נתון לשיקול דעת ראש ההוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרת הליך פשיטת רגל נדרש החייב להוכיח תום לב גם במסגרת ההליך וגם במהלך הסתבכותו הכספית שאירעה בעבר. הסיבה לכך היא שהליך פשיטת הרגל נועד להביא לפתיחת דף חדש בחיי החייב והחוק מבקש להבטיח כי רק חייבים שהסתבכו בתום לב, יוכלו לנקוט בהליך זה. מסיבה זו מומלץ להיעזר בעורך דין המומחה בתחום זה, לשם הגשת בקשת פשיטת רגל - ניסוח לא נכון של הבקשה ונספחיה עלול להביא להמלצה שלילית של כונס הנכסים במשרד המשפטים ועקב כך, לדחית הבקשה ע"י בית המשפט.
עיכוב הליכים:
בהליך פשיטת רגל קיים עיכוב הליכים גורף : מעוכבים כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב - הליכים בהוצאה לפועל, בבתי משפט וגם הליכים מינהליים לגביית חוב (למשל : הליך ניתוק מים ע"י מקורות, הליך גבית חוב ע"י עיריה וכיו"ב). בהליכי ההוצאה לפועל קיים אמנם עיכוב הליכים בתיקים השונים המאוחדים כנגד החייב, אולם הדבר לא מונע הליכים משפטיים מחוץ לתיקי ההצל"פ.
החקיקה הרלוונטית ונקודת המוצא:
הליך הכרזת החייב כמוגבל באמצעים, מתנהל במסגרת לשכת ההוצאה לפועל ועל פי חוק ההוצאה לפועל. בהוצאה לפועל המטרה העיקרית היא להביא לגביית החוב (תוך שמירה על זכויות החייב), כלומר ההסתכלות היא מנקודת ראותו של הזוכה. לעומתו, הליך פשיטת הרגל מתנהל בבית המשפט המחוזי, תחת פיקוח כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים, על פי הוראות פקודת פשיטת הרגל. אחת ממטרותיו העיקריות של הליך פשיטת הרגל היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, תוך מחיקת חובות העבר (בסוף התהליך).
מתי מסתיים ההליך:
הליך פשיטת רגל מסתיים בפרק זמן שנע בין כשנה אחת לבין מספר שנים (בד"כ: כ- 4, 5 שנים). לעומת זאת, הליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל מסתיים רק כאשר הזוכים מסכימים לסגור את תיקי ההוצאה לפועל של החייב ומגישים בקשה מתאימה (למעשה, לזוכים אין כל תמריץ לבקש סגירת התיקים, אלא אם כן הוצע להם סכום כספי המקובל עליהם לסילוק התיק). ברור כי כשמדובר בחובות גבוהים במיוחד (מאות אלפי ₪ עד מיליוני ₪), אין לחייב בהוצאה לפועל (ברוב המקרים) שום יכולת ממשית להציע הצעה כספית שתתאים לנושים והתוצאה היא כי חייבי הוצאה לפועל ממשיכים לחיות תחת עול החובות בהוצאה לפועל במשך עשרות שנים. תופעה זו אינה מחויבת המציאות: כפי שהוסבר למעלה, בהליך פשיטת רגל מצב כזה אינו אפשרי וההליך אמור להסתיים בתוך מספר שנים, לכל היותר.
ההגבלות השונות :
בד"כ, ההגבלות המוטלות על החייבים בשני ההליכים, דומות (קיים שיקול דעת לראש ההוצאה לפועל ולנאמן מטעם כונס הנכסים הרשמי) : עיכוב יציאה של החייב מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס אשראי, הגבלת החייב מהאפשרות לייסד תאגיד אן להיות בעל ענין בתאגיד.
למי מומלץ כל הליך ?:
הגשת בקשה להכרזה על הגבלת אמצעים/איחוד תיקים כפוי, מומלצת בד"כ לאדם המעוניין להביא ל"שקט תעשייתי" מצד נושיו, למשך כמה שנים, בתמורה לתשלום חודשי להוצאה לפועל. יש לקחת בחשבון כי הימצאות ממושכת (מספר רב של שנים) בהליך איחוד תיקים, מקשה על חייבים "להרים ראש מעל המים" ולהשתקם כלכלית. עם זאת, במידה והחייב סבור בכל זאת שישתקם כלכלית בתוך מספר מועט של שנים, גם תחת עול החובות, איחוד תיקים הינה אפשרות שעליו לשקול אותה : בחלוף מספר שנים יוכל החייב לנסות ולהציע לזוכים השונים סכומי כסף (נמוכים מסכומי החוב בתיקים) ואם ייעתרו להצעתו, ייחלץ מחובותיו. לעומת זאת, לאדם שסכום חובותיו אסטרונומי או לאדם שאינו סבור כי ישתקם כלכלית תחת נטל החובות, רצוי לפנות להליך פשיטת רגל. כפי שתואר למעלה, יתרונות הליך פשיטת רגל על פני איחוד תיקים (בעיקר האפשרות לשיקום כלכלי) רבים ואולם, כל מקרה מצריך בדיקה מדוקדקת והחלטה לפי נסיבותיו הפרטניות. בחינה כזו אפשרית רק בסיועו של עורך דין המתמחה בתחום. חשוב לזכור כי נקיטה בהליך שגוי או הגשת בקשה שאינה ערוכה כראוי, עשויים להביא לדחית הבקשה ולהחמצת המטרה שהחייב הציב לעצמו.
מובן שאלו רק ההבדלים העיקריים בין שני ההליכים וקיימים רבים נוספים. כאמור, לפני פניה להליך כזה או אחר, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום, על מנת לבחון את כל האפשרויות, סיכונים, סיכויים עלויות וכיו"ב.
הבהרה : תוכן המאמר מובא כשירות למשתמשי האתר להתרשמות והעשרת הידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין או חוות דעת של עורך דין. אין להסתמך על תוכן המאמר לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי. בכל סוגיה משפטית, מומלץ ראשית להתייעץ עם עורך דין מומחה לתחום הרלוונטי. תוכן המאמר נכון למועד כתיבתו ונכונותו עלולה להשתנות מעת לעת. כל הזכויות שמורות לעורך דין שי דנה.
|
 |
אהבתם את המאמר ?
תנו לייק |
כניסות 0 |
צפיות 1232 |
|
