משתמשים
1103
 
 
קטגוריות
62
 
 
מאמרים
7435
 
פתח דף נחיתה בניית אתרי תדמית לעסקים    

אֲכִיפָה מִנְהָלִית כְּתַחֲלִיף לַעֲבֵירָה הַפְּלִילִית

 
פורסם ב 23/01/2017
 
דירוג חברי המערכת
המלצה על מאמר 3.5 מתוך 5
 

a onmousedown="c(7043);" target="_blank" href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/akiypah-minehaliyt-ketahaliyp-laabeyrah-hapeliyliyt/5.JPG?attredirects=0" imageanchor="1" style="color: rgb(54, 8, 96); background: none; border-bottom: none;">


אֲכִיפָה מִנְהָלִית כְּתַחֲלִיף לַעֲבֵירָה הַפְּלִילִית




ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

אֲכִיפָה מִנְהָלִית מוּל הַעֲבֵירָה הַפְּלִילִית
שִעוּרֵי מָבוֹא – מִשְׁפָּטִי, חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִסּוּיִי

מוּנָּחִים:
אֲכִיפָה
אכיפה הינה: כפייה, הכרחה, אילוץ או השלטה לביצוע חוק, תקנה, הוראה או החלטה. אילוץ בכוח לביצוע כלל, חוק, תקנה, הוראה או החלטה של בית המשפט או רשות מבצעת. היכולת המשפטית להוציא אל הפועל ולהכריח יחיד או חברה לשלם חוב שהתחייבו לשלםבשל חוסר רצונם או אי יכולתם לשלם. היכולת המשפטית לאלץ יחיד או ארגון לבצע מעשה או למנוע מהיחיד או הארגון את ביצועו.
מִנְהָלִית
סמכות מנהלית שהינה סמכות מעין-משפטית העומדת לגורם ציבורי לסגור עסק אם הוא מתנהל ללא רישיון או לטפל בהפרות של ארגון שאינו ממלא חובות המוטלות עליו לפי החוק. המשפט המנהלי הוא הענף המשפטי הציבורי המסדיר את אופן פעולתם של גופים שלטוניים המצויים תחת הרשות המבצעת, המהווים רשות מהרשויות מנהליות. רשות מנהלית לדוגמא הינה הרשות לניירות ערך.
עֲבֵירָה
חוק העונשין, התשל"ז-1973 (להלן יקרא: "חוק העונשין"), הינו חוק העוסק בעבירות הפליליות.
סעיף 1 לחוק העונשין קובע: "אין עבירה ואין עונש עליה, אלא אם כן נקבעו בחוק או על־פיו."
עבירה הינה התנהגות אסורה המנוגדת לחוק, אשר המבצע אותה אמור להימנע מלבצעה. עבירה הינה מעשה או מחדל האסורים לפי הכללים המחייבים בחברה. קיים עונש בגין עבירה שבוצעה.
פְּלִילִית
פליליות מתאפיינת במעשה הנוגד את החוק באופן חמור, שהינו עבירה כלפי החברה אוהמוסר הראוי לעונש של בּית משפּט. לאחר ניהול המשפט הפלילי, היינו בתום שמיעת העדויות והטענות בבית המשפט באים:
א. הכרעת הדין – הרשעה (קביעת אשם) או זיכוי (הנאשם מזוכה).
לאחר הרשעה יינתן:
ב. גזר הדין – קביעת העונש.
הכרעת הדין + גזר הדין = פסק הדין.
תביעה פלילית, לרוב הינה מטעם מדינת ישראל המאשימה והעובר עבירה פלילית הינוהנאשם. קיימות גם עבירות מנהליות בהם ניתן להטיל קנס מנהלי כתחליף למשפט פלילי.

הָעֲבֵירָה הַפְּלִילִית – יְסוֹדוֹתֶיהָ:
חוק העונשין, התשל"ז-1977, מגדיר בסע' 18 לחוק, את היסוד העובדתי שבעבירה, בזו הלשון:
מבנה היסוד העובדתי
18. (א) "פרט", לענין עבירה - המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.
(ב) "מעשה" - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.
(ג) "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

חוק העונשין, התשל"ז-1977, מגדיר בסע' 20 לחוק, את המחשבה הפלילית, בזו הלשון:
מחשבה פלילית
20. (א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה
לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
(1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות;
(2) פזיזות שבאחת מאלה:
(א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;
(ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.
(ב) לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי,
כמוה כמטרה לגרמן.
(ג) לענין סעיף זה –
(1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי
שהיה מודע להם, אם נמנע  מלבררם;
(2) אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור
היה המעשה להיעשות.

חוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע בסע' 19 לחוק את דרישת המחשבה הפלילית הכוללת את היסוד הנפשי בביצוע העבירה, בזו הלשון:
דרישת מחשבה פלילית
19. אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם –
(1) נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או
(2) העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
יְסוֹד הַחֲשִׁיבָה – הַיְּסוֹד הֲנַפְשִׁי, הַמּוּדָעוֹת, הַהֲבָנָה – (MENS REA):
כעולה מהאמור לעיל, נקבע בסע' 20 לחוק העונשין כי על מנת להטיל אחריות פלילית ולהרשיע בעבירה הפלילית נדרש היסוד הנפשי הכולל אחת מאלה: מודעות למעשה, כוונה וכן פזיזות – אדישות, או קלות דעת, או עצימת עיניים, העשויים להיחשב כמודעות לתוצאות המעשה.
יְּסוֹד הֲמַעֲשֵׂה – הַיְּסוֹד הֲעוּבְדָּתִי, הַפְּעוּלָה, הַבִּצּוּעַ – (ACTUS REUS):
כעולה מהאמור לעיל, נקבע בסע' 18 לחוק העונשין כי היסוד העובדתי כולל את הרכיבים הבאים: הרכיב ההתנהגותי – התנהגות העבריין (במעשה או במחדל), הרכיב הנסיבתי –הנסיבות הדרושות להפיכת ההתנהגות לאסורה והרכיב התוצאתי – המבטא את התוצאה שגורמת ההתנהגות העבריינית. "אין עבירה ללא מעשה" – "nullum Crimen sine Actus" מהאמור עולה כי כוונה או מחשבה פלילית אשר אינה מגיעה לידי מעשה, אין מענישים עליה.
אין עונשין על מחשבה בלבד. בתלמוד הבבלי (מסכת קידושין דף מ"ט עמוד ב'), נקבע:"דברים שבלב אינם דברים". העונש נקבע רק כאשר הוא מגיע לידי מעשה. משמעות הכלל היא שכדי לבצע הליך בעל תוקף משפטי, כוונת היחיד/ה לא מספיקה ויש צורך במעשה מפורש. "דברים שבלב אינם דברים" הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה מאחר ואין אנו יודעים מה היה בליבו או בראשו של האדם.
הָעוֹנָשִׁים וְהִתְיַישְּׁנוּתָּם בְּגִין הָעֲבֵירוֹת הַפְּלִילִיּוֹת
סיווג העונשים לצידן של העבירות הפליליות נקבע בסע' 24 לחוק העונשין, בהתאם לחומרתן,
מן הקל אל הכבד:
חטא – עונש מאסר אשר ניתן להטיל בגינה אינו עולה על תקופה של שלושה חודשים.
עוון – עונש המאסר אשר ניתן להטיל בגינה עולה על שלושה חודשים אך לא עולה על שלוש שנים.
פשע – עונש המאסר אשר ניתן להטיל בגינה, עולה על שלוש שנים.

התיישנות העבירה והעונש:
התיישנות הינה פקיעתה של זכות חוקית לאחר שעבר פרק זמן מוגדר שנקבע על ידי החוק לשם הגשת תביעה, ושלאחריה אין עוד אפשרות לתבוע את אותה זכות בפני ערכאות משפטיות.
מהאמור כולה כי במקרים בהם הוגשה תלונה במשטרה בחלוף תקופת ההתיישנות האמורה לעיל, לא יידונו בפני בית המשפט ולא יוגש כתב אישום, מאחר ופקעה הזכות החוקית שנקבעה בחוק.
תקופת ההתיישנות על העבירות, נקבעה בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב – 1982 כדלהלן:
אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולםעשרים שנים;
(2) בפשע אחרעשר שנים;
(3) בעווןחמש שנים;
(4) בחטא שנה אחת.

הרציונל העומד מאחורי התיישנות העבירה, הינו אילוץ רשויות השלטון לנהוג ביעילות ובזמן סביר בהעמדה לדין. המטרה בהתיישנות העבירה היא שלא ניתן לרדוף אחר הנאשם זמן רב לאחר ביצוע העבירה כאשר חומר הראיות מתיישן, אינו בנמצא או אינו נגיש. כמו כן, זכרונו של הנאשם וזיכרון העדים מטעם ההגנה ומטעם התביעה, מטשטש.
תקופת ההתיישנות על העונש, נקבעה בסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982:
"עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו -
בגין עבירת חטא ההתיישנות הינה 3 שנים,
בגין עבירת עוון ההתיישנות הינה 10 שנים,
בגין עבירת פשע ההתיישנות הינה 20 שנים."

הרציונל העומד מאחורי התיישנות העונש הינה שאי ביצוע העונש גורם לזילות מערכות החוק. ואולם, לא ניתן להשאיר את המורשע תלוי באוויר והרשות צריכה לפעול לביצוע העונש במהירות, לאכיפת החוק.
סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע את העבירות אשר אין עיקרון ההתיישנות חל עליהן: עבירות בגין פשע השמדת עם, עבירות לפי חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם,תש"י-1950, עבירת רצח וניסיון רצח, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק העונשין לעבור עבירה מהעבירות האמורות, שבוצעו לפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה.
מן האמור עולה, כי בעבירות הללו (השמדת עם או עשיית דין בנאצים ועוזריהם, רצח, ניסיון לרצח, ועבירת הקשר), ניתן יהיה לפתוח בהליך משפטי בכל מועד לכל אורך תקופות החיים.

אֲכִיפָה מִנְהָלִית
ההעמדה לדין הפלילי לעתים מוגבלת. הכלי הפלילי אינו מאפשר לרשויות השונות להתמודד עם התנהגויות שליליות שאינן מגיעות לרף הפלילי, ולפיכך קיים השימוש בכלי "ביניים" שהינו האפשרות להתמודד עם התנהגות שלילית בכלי הנמצא בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי. כלי "הביניים" הינו, האכיפה המנהלית.
אכיפה מנהלית ננקטת ע"י הרשות המבצעת, כאשר הסיבה המרכזית לכך הינה אי יכולת להוכיח את אחת מהיסודות העיקריים של המשפט הפלילי, היינו המחשבה הפלילית ה-((MENS REA כפי שהוגדר לעיל. הקושי להוכיח את המחשבה הפלילית מוציאה את הגורם המבצע את ההתנהגות השלילית מההליך הפלילי. זאת בזמן שבמישור של האכיפה המנהלית לא נדרשת הוכחה של מחשבה פלילית אלא די באלמנט הרשלנות.(לדוגמא, בנושא ניירות ערך: כוונת הגורם להרוויח משימוש במידע הפנים, פעילות בהשפעה על שערי ניירות הערך, פעולות המשפיעות על מחזורי המסחר, פעילות המתמקדת בניירות ערך דלי סחירות),
מנגנון האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך נועד לטפל בהפרות של חוקי ניירות ערך שהיסוד הנפשי הנדרש בהן הוא של רשלנות ולא של כוונה פלילית.
חוּקֵּי אֲכִיפָה מִנְהָלִית
הוראה כי בגין מעשה המהווה הפרה של חוק ניתן לנקוט אמצעי אכיפה מנהלי, על אף שהוא יכול להוות הפרה של חוקים שונים שבאחריות גורמים מנהליים שונים.
קיימים חוקים שונים העוסקים באכיפה מנהלית כגון:
חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. האכיפה המנהלית מתבצעת באמצעות הרשות לניירות ערך שהינה הממונה לצורך פיקוח ואכיפת החוק האמור.
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. האכיפה המנהלית מתבצעת באמצעות מנהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה הפועל ליישום הוראות חוקי העבודה במדינת ישראל, באמצעות משרד הכלכלה.
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. האכיפה המנהלית מתבצעת באמצעות משרד הפנים, הפועל ליישום הליך מנהלי של אחזקת שוהה בלתי חוקי במשמורת עד להרחקתו מישראל.
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. מדובר בחוק המסדיר אכיפה מנהלית ולא רק אכיפה פלילית. האכיפה המנהלית מתבצעת באמצעות החקיקה אותה הסדיר המחוקק בהליך מנהלי של הוצאת צו הריסה לבניה בלתי חוקית בפקודת העיריות [נוסח חדש], סע' 247.
חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג2002- מדובר באכיפה מנהלית בצורת כללי פיקוח מצד העיריות המוסמכות לאכוף הליך מנהלי על מחזיקי כלבים וחיות מחמד.
לעניין אכיפה מנהלית מול עבירות פליליות, עמד כב' הנשיא גרוניס בסע' 32 ו-33 לפסק דינו, בדנ"פ 8062/12 מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה נגד חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ, (בהרכב 7 שופטים). כדלהלן:
"בהקשר זה ראוי להעיר, כי ייתכן שרשויות מנהליות האמונות על פיקוח ואכיפה בתחומים רבים בהם פועלים תאגידים, כמו תחום הפיננסים, איכות הסביבה, הפיקוח על מזון ותרופות ועוד, מתאימות ומצוידות טוב יותר לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים ביחס לתאגידים לעניין עבירות בתחומים אלה. למנגנון הנשען על "רגולציה שיפוטית" במסגרת ההליך הפלילי אין כל יתרון, נוכח פערי המומחיות והמשאבים השיפוטיים המוגבלים (ראו, למשל, קרמניצר וגנאים, בעמוד 77 וההפניות שם. עמדתם בעניין זה שונה, וראו שם, בעמודים 79-78; כן ראו, Wray, בעמודים 2039-2038). לא למותר לציין, שהמגמה בשנים האחרונות היא להעביר עבירות רבות, ובפרט עבירות אסדרתיות (רגולטוריות) האופייניות לתאגידים, למסלול של אכיפה מנהלית (בעניין זה, ראו פסק דינו של השופט ע' פוגלמן בעניין שבתאי, פסקאות 29-24; מרדכי קרמניצר "האם המשפט הפלילי – ידו בכל?" ספר דניאל 935, 954-953 (2008)).
לבסוף, לצד השיקולים הנוגעים לתכלית המבחן והשירות לתועלת הציבור ולתפקידו של בית המשפט, אף הועמדה בספק אפקטיביות הגישה המבקשת להחיל על תאגידים מבחן או שירות לתועלת הציבור. עלתה בספרות הטענה, כי מדובר בענישה לא מדויקת, שעשויה להיות רחבה יתר על המידה ולהתערב שלא לצורך בענייניו הפנימיים ובפעילותו העסקית של התאגיד. זאת, בניגוד לקנס או פיצוי המשקפים, לפחות בקירוב, את הנזק שגרמה העבירה (ראו, למשל, Wray, בעמודים 2020-2019, וההפניות שם)."
בפסק הדין האמור לעיל (דנ"פ 8062/12), מציין כב' השופט רובינשטיין (בפסקה יז' לפסק דינו) בעניין אכיפה מנהלית מול עבירות פליליות ומסביר, כי אכיפה מנהלית מבקשת להתמודד עם עבירות במדרג חומרה נמוך וליצור תמריצים בתחומים שבהם נמצא שהיא אפקטיבית יותר בהתחשב בטיב העבירות ובאופי הנאשמים להלן:
"חברי ממשיך ומסביר, כי רשויות מינהליות האמונות על הפיקוח והאכיפה מתאימות יותר לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים ביחס לתאגידים לעניין עבירות בתחומים שונים. הוא מוסיף, שהמגמה בשנים האחרונות היא להעביר עבירות רבות למסלול של אכיפה מינהלית. טיעון זה יותר מאשר הוא עוסק בהתאמה של צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור לישות התאגידית ובאפשרות להטילו, מעלה שאלה כללית, שאינה במחלוקת בדיון הנוסף, והיא ההתמודדות במישור הפלילי עם עבריינות תאגידית. פרופ' קרמניצר וד"ר גנאים ("האחריות הפלילית של תאגיד" ספר שמגר (תשס"ג), כרך ב', 33, 78 (להלן קרמניצר וגנאים)) טוענים, כי תמוה בעיניהם שהטיפול בתופעה מתחום המשפט הפלילי הופקע והועבר אל המשפט האזרחי-מינהלי, אשר איננו האכסניה המתאימה מבחינה עניינית, שכן המשפט האזרחי אינו עוסק בהטלת סנקציות, וההרתעה ממלאת בו תפקיד משני בלבד. יתר על כן, הם מסבירים, ההרתעה מתקיימת בצורה הטובה ביותר בדין הפלילי, ולא האזרחי–מינהלי, וזאת שכן הדגש בדיני העונשין מושם על ההרתעה והגינוי, הואיל והפגיעה בכבודו החברתי ובמוניטין של התאגיד הם איום "בעל משמעות קיומית" לגביו, כלשון המחברים (ראוV.S. Khanna, Corporate Criminal Liability: What Purpose Does it Serve? 109 Harv. L. Rev. 1447, 1500 (1996); כן ראו א' לדרמן "מודלים להטלת אחריות פלילית על תאגידים: מהתאמה וחיקוי לצירוף ולחיפוש זהות עצמית" מגמות בפלילים-עיונים בתורת האחריות הפלילית (תשס"א), 279). אכיפה מינהלית מבקשת להתמודד עם עבירות במדרג חומרה נמוך, וליצור תמריצים בתחומים שבהם נמצא שהיא אפקטיבית יותר בהתחשב בטיב העבירות ובאופי הנאשמים (ראו למשל דברי ההסבר לפרק ד' 2 להצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), תשע"ב); לרוב אין מדובר בעבירות שהיסוד הנפשי שלהן הוא מסוג כוונה (ראו למשל סעיף 522 טו(ב) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968; סעיף 50ד לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988; סעיף ב(8) לגילוי דעת 2/12 – שיקולי הממונה על הגבלים עסקיים בקביעת גובה עיצום כספי מיום 24.7.12), שכן אחרת יצא חוטא נשכר ונמצאנו מקלים עם תאגידים, חרף חומרת מעשיהם והכוונה שנלוותה להם. לדידי, נוכח האמור קיים קושי בקביעה מראש, המציעה להתמודד עם עבריינות תאגידית במישור המינהלי ובעדיפות לו. חברי הנשיא (בדימ') הוסיף בהקשר זה, כי ענישה הכרוכה בצו מבחן או בצו שירות לתועלת הציבור, אינה "מדויקת" ואינה מייצגת בקירוב את הנזק שגרמה העבירה. דומה כי טענה זו יכול שתישמע גם בהקשר של הטלת צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור ביחס לבני אנוש, ואין היא ייחודית למתכונת ענישה זו ביחס לתאגידים. לא ב"מתמטיקה" ובלחיצת קלידי מחשב עסקינן בהקשר דנא, אלא במסר כלפי העבריין וכלפי כולי עלמא. מעבר לכך יאמר, כי גם עונש מאסר אינו מתיימר לייצג במדויק את הנזק שגרמה העבירה, וזהו אך אחד מן השיקולים כאשר נגזר הדין ומושת העונש (ראו סימן א1 לחוק העונשין – "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" – שהוסף במסגרת חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012)."
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net פקס: 8621349- 04

אהבתם את המאמר ?
תנו לייק
כניסות
0
צפיות
716
 

מאמרים נוספים מאותה קטגוריה

 
מהו ליטיגטור ואיך להיות ליטיגטור מקצועי
קודם כל חשוב להבהיר שהמילה ליטיגציה משמעותה היא התדיינות. הליטיגטור הוא עורך דין בדרך כלל, ובישראל גם טוען רבני, שתפקידם לטעון בבית המשפט.
לפני 5 שנים 3 שבועות , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי ElaD!234
10 טיפים שיסייעו לכם לפני שאתם קונים דירה
עצות חשובות בטרם רכישת דירה
לפני 3 שבועות 3 ימים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עו"ד נורית נמדר גורפינקל
יש לכם זכות לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף על ידי עורך דין
יש לא מעט פרסומות בטלוויזיה ובעיתונות בשנים האחרונות הקוראים לכם לתבוע במקרה של נזק גופני או נפשי שנגרם לכם על ידי מוסד או גוף כלשהו. התביעות לרוב הן מול הביטוח הלאומי או חברת הביטוח שלכן ולא סתם יש פריחה בפרסומים הללו בעשור האחרון.
לפני 1 חודשים 3 ימים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
תביעת נזקי גוף במסגרת ביטוח תאונות תלמידים
על מנת שתדעו אם יש לכם אפשרות וזכות לתביעה, רצוי להיפגש עם עורך דין נזיקין שיבדוק את המקרה ויספק תמונת מצב לגבי אפשרויות התביעה בעניין. במידה ויש עניין מחליטים על סוג התביעה, היקפה, הגורמים הנתבעים וכן הלאה. יש לדעת למשל שבמקרה של תאונות תלמידים, יש לכל תלמיד בישראל מגיל 3 עד 18 ביטוח לנזקי גוף שניתן לתבוע אם הילד נפגע או נפצע בכל שעה במהלך היום ולאו דווקא במסגרת הלימודים.
לפני 1 חודשים 3 ימים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי עידן שלומן
אובדן כושר עבודה חוברת עקרונות החשבונאות, בקרת עלויות
אובדן כושר עבודה הינו אובדן היכולת לעבוד כתוצאה ממחלה או מתאונה. המרכיב הביטוחי אמור להבטיח הכנסה עתידית חודשית במקרים של מחלה, נכות או אירוע אחר הגורם למבוטח לאבד את היכולת לעבוד.
לפני 3 שנים 10 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net

מאמרים נוספים מאותו משתמש

 
אובדן כושר עבודה חוברת עקרונות החשבונאות, בקרת עלויות
אובדן כושר עבודה הינו אובדן היכולת לעבוד כתוצאה ממחלה או מתאונה. המרכיב הביטוחי אמור להבטיח הכנסה עתידית חודשית במקרים של מחלה, נכות או אירוע אחר הגורם למבוטח לאבד את היכולת לעבוד.
לפני 3 שנים 10 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
5329, דוח פרטים אישיים והצהרה על נכסים וחשבונות בארץ ובחו"ל, ישראלי בארה"ב:
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב יישום הסכם ה- ,FATCAאשר נחתם בין ממשלות ישראל וארה"ב ביוני 2014, אודותיו כתבתי במאמרי הרשומים מטה, החל לקרום עור וגידים. השבוע התקשרו אלי מספר לקוחות ואזרחים מזדמנים בעלי אזרחות אמריקאית, אשר קיבלו טופס 5329, ממחלקת המודיעין של רשות המסים בישראל.
לפני 2 שנים 4 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
שכר הדירה-מיסוי בגין טופס 5329 (1ח) - הצהרה על נכסים
מרבית האזרחים שקיבלו את טופס ההצהרה על נכסים, אינם בעלי תיק במס הכנסה. אזרח, אשר ברשותו תיק במס הכנסה, חייב לדווח בדו"ח השנתי על הכנסות ורווחים שצמחו למענו, בארץ ובחו"ל.
לפני 4 שנים 1 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
מבנה השכר
מבנה השכר מורכב משכר בסיס ומזכויות סוציאליות. לעיתים, מוטב לוותר על סכום שקלים מועט בשכר הברוטו לטובת הטבה סוציאלית אחרת, כגון: ביטוח פנסיוני (המבטיח יציאה לגמלאות בכבוד), ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות, אליה מפריש המעסיק סכום נאה, שאפשר לשחררו כעבור שש שנים. שכר ברוטו, יכול להתבטא בשכר בסיס גבוה או בשכר בסיס נמוך בתוספת עמלות, בונוסים או מענקים.
לפני 3 שנים 9 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
ציון ראוי לשבח על הצטיינות בהוראה – שנת לימודים התשע"ו
הננו שמחים להודיעך כי עפ"י הערכות הסטודנטים שהשתתפו בקורס "חש. ניהולי מתקדם" שניתן על ידך בסמסטר חורף תשע"ו, היה ציון המרצה הכללי שלך בין 12% הציונים העליונים מבין כלל ציוני המרצים בקטגוריה בה נכלל הקורס.
לפני 3 שנים 1 חודשים , מתוך עורכי דין , נכתב על ידי cpa-adv-itamar@bezeqint.net
 
 
רשימת משתמשים באתר    /    מאמרים    /    יצירת קשר    /    אֲכִיפָה מִנְהָלִית כְּתַחֲלִיף לַעֲבֵירָה הַפְּלִילִית
אֲכִיפָה מִנְהָלִית כְּתַחֲלִיף לַעֲבֵירָה הַפְּלִילִית
המאמרים באתר זה מועלים ע"י הגולשים, אם מצאתם תוכן בלתי הולם - צרו קשר איתנו לבירור הנושא.
מאמרים בדף זה שייכים לנושא עורכי דין , אם יש לך מאמר רלוונטי לתחום עורכי דין נשמח אם תוסיף אותו.
הזכויות בתכנים אלו שייכים לבעליהן. © אתר מאמרים ביז