על בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט לענייני משפחה הוא חלק מבית משפט השלום, ובכל מחוז במדינת ישראל קיים בית משפט השלום, ולעיתם אף מספר בתי משפט במחוז. השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הם שופטים מומחים בתחום, אשר יכולים לראות את סך הנסיבות בתיק, ולשפוט בהתאם.

לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים, בית המשפט פטור מההליכים הפורמליים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום ההליך. לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט וכפופה לו.

על ההבדל בין בית הדין הרבני לבית בית משפט לענייני משפחה בענייני גירושין
בכל הקשור לגירושין, כאשר פונים לבית משפט לענייני משפחה פונים למערכת החוק החילונית המודרנית, אשר מגיעה עם הסתכלות שונה מאוד על החיים, החברה, יחסים ומהלך דברים תקין בניגוד להתנהלותו של בית הדין הרבני.

השופטים בבית המשפט לענייני משפחה צריכים להתייחס לחוקים והתקנות הרלוונטיות בתחום זה, כלומר נדרש מהם להתייחס למקרים המועלים בפניהם עפ"י חוקי המשפט ומדינת ישראל. לעומת זאת בבית דין רבני הקווים המנחים הינם חוקי התורה, חוקים הלכתיים ותהליך המשפט כולו מתנהל בדרך שונה לגמרי מההליך בבית המשפט לענייני משפחה. ההבדלים נעוצים באמונות ובמערכת החוקים השונה, כאשר תוצאות של אותו המשפט בשני בתי הדין יכולות להיות שונות עד כדי ההפך המוחלט.

בדיוק מהסיבה הזו נובע "מרוץ הסמכויות" אותו הזכרנו בפסקה הראשונה, לא פעם מרגיש כל אחד מבני הזוג שבית דין אחד יפסוק לטובתו ולכן מזדרז להגיש את תביעת הגירושין דווקא בבית הדין אשר לדעתו יעשה עמו יותר צדק.יש לבחור בחוכמה ובתבונה את בית המשפט אליו פונים מכיוון שכל אחד מבתי המשפט כנראה שיפסוק פסיקה שונה בנושאים השונים.

אין צורך להתבלבל, הליך הגירושין עצמו הכולל: קביעת המשמורות על הילדים, קביעת גובה המזונות, חלוקת הרכוש ושאר הסכסוכים הקיימים לרוב בהליך גירושין, יכול להתנהל גם בבית הדין הרבני וגם בבית הדין לענייני משפחה. אך חשוב לזכור: הגוף היחיד בישראל שיכול לאשר באופן רשמי את הליך הגירושין הוא בית הדין הרבני והרב המוסמך על אותו הליך.

מה הסמכויות של בית הדין לענייני משפחה?
בתי הדין האזרחיים של מדינת ישראל הם בעלי אותן הסמכויות כמו בית דין רבני אך לא בענייני נישואים וגירושין ישירות. כלומר – במידה ויש צורך לבצע הליך גירושין רשמי, לא ניתן לבצע זאת בבית משפט אחר פרט לבית דין רבני. את כל שאר הנושאים שמסביב לגירושין ניתן לפתור בהחלט במערכת המשפט החילונית או הדתית, לבחירת מי מבני הזוג שהזדרש להגיש את התביעה לבית הדין בו הוא או היא בחרו, יש הקוראים לזמן בו צריכות להיות מוגשות תביעות הגירושין "מרוץ הסמכויות" שכן בית המשפט בו מתחיל ההליך, בין אם זה הוא בית הדין הרבני ובין אם זה בית משפט לענייני משפחה, שם גם לרוב ימשיך ההליך עד תומו ומיצויו.

סמכויתיו של בית הדין לענייני משפחה הן בין היתר לטפל בכל עניין משפטי הנוגע למשפחה: כלומר כל נושאי העיזבונות, ירושות, אפוטרופוסות, סכסוכים משפחתיים. בנוסף בית המשפט לענייני משפחה הינו הסמכות לעניינים של אלימות בתוך המשפחה ובין בני זוג, נושאי אימוץ הילדים ואפילו הסכמים לנשיאת עובר.
מילה לסיום:

בית המשפט לענייני משפחה הוא חלק מבית משפט השלום ובכל מחוז במדינת ישראל קיים בית משפט השלום, ולעיתם אף מספר בתי משפט במחוז.

בכל הקשור לגירושין, כאשר פונים לבית משפט לענייני משפחה פונים למערכת החוק החילונית המודרנית, אשר מגיעה עם הסתכלות שונה מאוד על החיים, החברה, יחסים ומהלך דברים תקין בניגוד להתנהלותו של בית הדין הרבני אשר הקווים המנחים בו הינם חוקי התורה, חוקים הלכתיים ותהליך המשפט כולו מתנהל בדרך שונה לגמרי.

אין צורך להתבלבל, הליך הגירושין עצמו הכולל: קביעת המשמורות על הילדים, קביעת גובה המזונות, חלוקת הרכוש ושאר הסכסוכים הקיימים לרוב בהליך גירושין, יכול להתנהל גם בבית הדין הרבני וגם בבית הדין לענייני משפחה. אך חשוב לזכור: הגוף היחיד בישראל שיכול לאשר באופן רשמי את הליך הגירושין הוא בית הדין הרבני והרב המוסמך על אותו הליך.
שלכם,

עורך דין לענייני משפחה בקריות
אמיר בר-לב

אהבתם את המאמר ? תנו לייק

כניסות 0

צפיות 12

מאמרים נוספים מאותה קטגוריה

אחת ולתמיד - איך עובדת הירושה מבחינה משפטית? חוק הירושה התשכ"ה-1965 מגדיר ירושה כהעברה של רכוש נפטר ליורש על פי דין. חוק זה מסדיר את כללי הירושה בעקבות מותו של אדם. מטרת החוק היא לסדר את כל דיני הירושה, הצוואות והעיזבונות ולתת מענה לסוגיות השונות בנושאים אלו. ירושה על פי דין היא הדרך שבה יורשים את נכסי עזבון המנוח לאחר פטירתו בהעדר צוואה בת תוקף של המוריש. לפני 1 ימים 4 שעות , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

מא' ועד ת': בית הדין הרבני בהקשר לענייני משפחה בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של אלו המוכרים כיהודים על-פי ההלכה, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גם גיור. לבתי הדין יש סמכויות נוספות הנלוות לענייני הנישואין והגירושין, וכן סמכויות בעניינים דתיים. הגוף האחראי על בתי הדין הרבניים הוא הנהלת בתי הדין הרבניים. לפני 3 ימים 6 שעות , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

שלא נזדקק: כל מה שצריך לדעת על אלימות במשפחה אלימות במשפחה מופיעה באופנים רבים, בזמנים שונים וברמות שונות של עוצמה. היא קיימת בכל רובדי החברה ובכל המגזרים: השכלה, מעמד כלכלי-חברתי ובכל השתייכות דתית. מהם סוגי האלימות השכיחים? למי אפשר וכדאי לפנות בנושא? מה הזכויות של אותם נפגעים? ומהו מעגל האלימות שקשה כל כך לצאת ממנו? לפני 1 שבועות 4 שעות , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

8 מיתוסים בגירושין ומדוע הם לא נכונים ההחלטה להתגרש טומנת בחובה לבטים רבים ולא מדובר בעניין של מה בכך. מרגע ההחלטה לפרק את החבילה ועד למועד הגירושין בפועל רוב הזוגות עוברים תהליך מורכב מבחינה אישית, כלכלית ומשפחתית. אל כל הקשיים שגם ככה קיימים בתהליך, נוספים מיתוסים שגויים בכל הקשור לגירושין. בכתבה מרתקת, סיכמתי את המיתוסים הנפוצים ביותר והסברתי גם מדוע הם לא נכונים. לפני 2 שבועות 2 ימים , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

על בית המשפט לענייני משפחה בתי הדין האזרחיים של מדינת ישראל הם בעלי אותן הסמכויות כמו בית דין רבני אך לא בענייני נישואים וגירושין ישירות. כלומר – במידה ויש צורך לבצע הליך גירושין רשמי, לא ניתן לבצע זאת בבית משפט אחר פרט לבית דין רבני. אז מה תפקידו של בית הדית לענייני משפחה? למה אי אפשר להתגרש ללא בית הדין הרבני? ומה יחסי הגומלין בין שני בתי דין אלו? לפני 2 שבועות 6 ימים , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

מאמרים נוספים מאותו משתמש

אחת ולתמיד - איך עובדת הירושה מבחינה משפטית? חוק הירושה התשכ"ה-1965 מגדיר ירושה כהעברה של רכוש נפטר ליורש על פי דין. חוק זה מסדיר את כללי הירושה בעקבות מותו של אדם. מטרת החוק היא לסדר את כל דיני הירושה, הצוואות והעיזבונות ולתת מענה לסוגיות השונות בנושאים אלו. ירושה על פי דין היא הדרך שבה יורשים את נכסי עזבון המנוח לאחר פטירתו בהעדר צוואה בת תוקף של המוריש. לפני 1 ימים 4 שעות , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

מא' ועד ת': בית הדין הרבני בהקשר לענייני משפחה בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של אלו המוכרים כיהודים על-פי ההלכה, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גם גיור. לבתי הדין יש סמכויות נוספות הנלוות לענייני הנישואין והגירושין, וכן סמכויות בעניינים דתיים. הגוף האחראי על בתי הדין הרבניים הוא הנהלת בתי הדין הרבניים. לפני 3 ימים 6 שעות , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

שלא נזדקק: כל מה שצריך לדעת על אלימות במשפחה אלימות במשפחה מופיעה באופנים רבים, בזמנים שונים וברמות שונות של עוצמה. היא קיימת בכל רובדי החברה ובכל המגזרים: השכלה, מעמד כלכלי-חברתי ובכל השתייכות דתית. מהם סוגי האלימות השכיחים? למי אפשר וכדאי לפנות בנושא? מה הזכויות של אותם נפגעים? ומהו מעגל האלימות שקשה כל כך לצאת ממנו? לפני 1 שבועות 4 שעות , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

8 מיתוסים בגירושין ומדוע הם לא נכונים ההחלטה להתגרש טומנת בחובה לבטים רבים ולא מדובר בעניין של מה בכך. מרגע ההחלטה לפרק את החבילה ועד למועד הגירושין בפועל רוב הזוגות עוברים תהליך מורכב מבחינה אישית, כלכלית ומשפחתית. אל כל הקשיים שגם ככה קיימים בתהליך, נוספים מיתוסים שגויים בכל הקשור לגירושין. בכתבה מרתקת, סיכמתי את המיתוסים הנפוצים ביותר והסברתי גם מדוע הם לא נכונים. לפני 2 שבועות 2 ימים , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork

על בית המשפט לענייני משפחה בתי הדין האזרחיים של מדינת ישראל הם בעלי אותן הסמכויות כמו בית דין רבני אך לא בענייני נישואים וגירושין ישירות. כלומר – במידה ויש צורך לבצע הליך גירושין רשמי, לא ניתן לבצע זאת בבית משפט אחר פרט לבית דין רבני. אז מה תפקידו של בית הדית לענייני משפחה? למה אי אפשר להתגרש ללא בית הדין הרבני? ומה יחסי הגומלין בין שני בתי דין אלו? לפני 2 שבועות 6 ימים , מתוך משפחה , נכתב על ידי mywork